שולחן ערוך יורה דעה קכא ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכא · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם הגעיל כלי הצריך ליבון אסור להשתמש בו בחמין אפילו שלא על ידי האש.
- הגה: אבל מותר להשתמש בו צונן אפילו לכתחלה ע"י הדחה ושפשוף היטב. וכ"ש בכלי שצריך הגעלה. ודוקא בדרך עראי כגון שהוא בבית העובד כוכבים או בדיעבד אבל אם רוצה להשתמש בו בקבע יש מחמירים ואומרים דאפילו להשתמש בו צונן צריך הגעלה או ליבון גזירה שמא ישתמש בו חמין (מרדכי ורוקח). והכי נוהגין.
- ואפילו כלים שתשמישן בצונן אם יש לחוש שחממו בו יין כגון כלי כסף -- נוהגין להגעיל ואין לשנות (ארוך בשם ראבי"ה). ואפילו תיבות ושלחנות הנקחים מן העובד כוכבים -- נוהגין להגעיל שמא נשפכו עליהם חמין. ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אין לחוש לכל זה (שם).
- וכלי חרס שנשתמשו בו בצונן, מאחר דאי אפשר בהגעלה, מיקרי דיעבד וסגי ליה במריקה ושטיפה היטב (שם). ומותר ליתן בו אח"כ אפילו דברים חריפים כחומץ וכיוצא בו וכ"ש דברים קשים כתבלין וכיוצא בהן וע"ל סימן צ"א.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ט) אבל מותר להשתמש כו'. היינו בכל הכלים מלבד סכין שצריך נעיצה כדלקמן סעיף ז':
(י) צונן כו'. וכתב בד"מ דאפילו חומץ מותר ליתן בו ע"י הדחה ושטיפה כמ"ש הרשב"א (והמחבר פ"ז) ס"ס זה לענין צנון גבי סכין או שאר דברים חריפים עכ"ל ומשמע מדבריו דה"ה כל שאר הדברים החריפים מותר ליתן בתוכו כל שהודח יפה וע"ל סימן ל"א סוף ס"ק ב' מה שכתבתי בשם האורחות חיים משמע לכאורה מדבריו דאסור ליתן בתוכו דבר חריף לח ע"ש ומדברי הרשב"א אין ראיה דנעיצה עדיף טפי וק"ל ואפשר יש ט"ס בד"מ וקאי אסתם כלי שתשמישו בצונן והיינו דכתב כאן בהג"ה בסופה אכלים שנשתמשו בהן בצונן דמותר לתת בהן חומץ ושאר דברים החריפי' ולא כתב כן רבותא ארישא בנשתמשו בו דברים חמין וכן משמע בעט"ז ס"פ ג' דדוקא בנשתמשו בו בצונן מותר ליתן בו דברים החריפים ע"ש:
(יא) או בדיעבד. כלו' שקנאו שאין לו כלי אחר מותר להשתמש בו אבל אם נשתמש בו דיעבד שלא יאסר המאכל הא לא צריכא למימר:
(יב) ואפילו כלים שתשמישן בצונן אם יש לחוש כו'. כצ"ל והיינו להשתמש בו בקבע אבל דרך עראי אפילו כלים שמשתמשין בהן בודאי חמין מותר להשתמש בהן ע"י הדחה ושפשוף וכמו שנתבאר ועיין בא"ח סימן תנ"א ס"ו:
(יג) שחממו כו'. או שעמד בו יין וכה"ג מע"ל דה"ל כבוש:
(יד) ואפי' תיבות ושולחנות כו'. עיין בא"ח סי' תנ"א ס"ך נתבאר דנוהגין להכשיר השולחנות ע"י עירוי.
(טו) וכלי חרש כו'. זה לשון האיסור והיתר הארוך שם דין מ"ב ומיהו בכלי דלאו בר הגעלה כגון כוסות של חרס ששתה בהן עובד כוכבים מותר לישראל לקנות ולשתות בו ע"י הדחה כו' וכ"ש כלי זכוכית ששתה בהן העובד כוכבים כמה ימים דשרי לישראל לקנותו ממנו להדיחו ולהטבילו כו' ודוקא כלי משתאות אבל שאר כלי חרס שקנה מן העובד כוכבים אם רק מסופק בו שנשתמש בחמין צריכין שבירה אבל כלים חדשים שקונים מן השוק אפי' בכלי חרס אין צריך לספק בהן דאין דרכן להשתמש בכלים חדשים ועל פי הדברים האלה הם דברי הרב בהג"ה אלא שקיצר בדבר מיהו קשה דהא בכלי חרס ששתה בהן העובד כוכבים קי"ל לקמן סימן קל"ה ס"ה דצריכים מילוי ועירוי ואפשר ס"ל כהרא"ש והטור לשם דדוקא באותן כלי חרס שהיו ידועים שהן ממין אדמה שבולעים הרבה ולפי זה אנן לא קיימא לן הכי דהא משמע מדברי המחבר שם דפוסק כהרשב"א וסייעתו דכל סתם כלי חרס נמי צריך מילוי ועירוי מיהו יש לומר דהאיסור והיתר הארוך מיירי הכא בשכבר נשתמשו בו קודם שבאו ליד העובד כוכבים דבכה"ג אמרינן התם דלכ"ע סגי בשכשוך כיון דכבר שבעו לבלוע וע"ש:
ט"ז - טורי זהב
אסור להשתמש בו כו'. שכיון שיש לו בלע של איסור דהא אסור להשתמש בו ע"י האור ע"כ חיישינן שמא יפלוט יותר בחמין שניים:
אבל בדיעבד אין לחוש לכל זה. לא קאי רק אדברי ההג"ה אבל אמה שכתב הש"ע אם הגעיל כלי הצריך ליבון כו' אפילו דיעבד אסור וזה פשוט:
אפילו דברים חריפים כחומץ כו'. בד"מ כתוב ראיתי שיש מקילין בחומץ ליתנו בכלי אסור וראייה מכבד דאמרי' חומץ צומתו הכי נמי אינו מפליט וליתא דאדרבה בכלי מפליט חומץ טפי כמו שכתב בא"ח סימן תמ"ב וגבי כבד שאני כן נ"ל ומיהו ע"י הדחה ושטיפה ודאי שרי כמו שכתב הרשב"א סוף סימן זה לענין שאר דברים חריפים:
באר היטב
(ד) צונן: וכתב בד"מ דאפילו חומץ מותר ליתן בו ע"י הדחה ושטיפה ומשמע מדבריו דה"ה כל שאר דברים החריפים מותר ליתן בתוכו כל שהודח יפה וע"ל סי' צ"א ס"א מ"ש בשם הא"ח משמע לכאורה מדבריו דאסור ליתן בתוכו דבר חריף לח ואפשר דיש ט"ס בד"מ וקאי אסתם כלי שתשמישו בצונן אבל לא אם תשמישו בחמין עכ"ל הש"ך.
(ה) בדיעבד: כלומר שקנאו ואין לו כלי אחר מותר להשתמש בו אבל אם נשתמש בו בדיעבד שלא יאסר המאכל הא ל"צ למימר. ש"ך.
(ו) שחממו: או שעמד בו יין וכה"ג מע"ל דה"ל כבוש ש"ך (והיינו דוקא להשתמש בו בקבע אבל דרך עראי אפילו כלים שמשתמשין בודאי חמין מותר להשתמש בהם ע"י הדחה ושפשוף כמו שנתבאר).
(ז) לכל: זה לא קאי רק אמ"ש הרב בהג"ה אבל מ"ש המחבר אם הגעיל כלי הצריך ליבון וכו' זה אפילו דיעבד אסור והוא פשוט ט"ז ועיין בא"ח סי' תנ"א ס"כ נתבאר דנוהגין להכשיר השולחנות ע"י עירוי.
(ח) ומותר: כתב או"ה הא דמתירין בכ"ח היינו דוקא כלי משתאות אבל שאר כ"ח שקנה מהעובד כוכבים אם רק מסופק בו שנשתמש בחמין צריכין שבירה אבל כלים חדשים שקונין מן השוק אפילו בכ"ח א"צ לספק בהן דאין דרכן להשתמש בכלים חדשים ע"כ מיהו קשה דהא בכ"ח ששתה בהן העובד כוכבים קי"ל בסי' קל"ה ס"ד דצריכים מילוי ועירוי וי"ל דהאו"ה מיירי הכא שכבר נשתמשו בהן קודם שבאו ליד העובד כוכבים דבכה"ג אמרינן התם דלכ"ע סגי בשכשוך כיון דכבר שבעו לבלוע וע"ש עכ"ל הש"ך.