שולחן ערוך יורה דעה קא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · קא · ו · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הא דבריה וחתיכה הראויה להתכבד לא בטלי דוקא בעודם שלימים אבל אם נחתכו או נתרסקו עד שנאבדה צורתן בטלי דתו לא חשיבי ואפילו אם נתרסקו לאחר שנתערבו עם ההיתר (ואפילו לאחר שנודע התערובת) (הגהת שערי דורא סי' מא ודברי עצמו לאפוקי איסור והיתר הארוך כלל כה) והוא שנתרסקו שלא במתכוין לבטל האיסור אבל אם נתכוין לכך אסור למרסק אם הוא שלו וכן למי שנתרסק בשבילו. (ואין חילוק בין נתערבו במינם או שלא במינם) (דברי עצמו ומשמעות הפוסקים ולאפוקי איסור והיתר הארוך)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(טו) או נתרסקו. וכתב בת"ח כלל מ' סוף ד"ה ומשמע באו"ה הא דבטל אם נתרסק היינו שלא נשאר שם דבר חשוב אבל נשאר חה"ל אף על גב דבטיל מטעם בריה מ"מ עדיין חשוב ואינו בטל מטעם חה"ל וסברא נכונה היא עכ"ל ועיין עוד בב"י ובת"ח מ"ש בשם מהרא"י:

(טז) ואפי' לאחר כו'. ע"ל סי' צ"ט ס"ק (ט') [ט"ו] וסי' ק"י ס"ק ל"ט:

(יז) והוא שנתרסקו שלא כו'. ע"ל סי' צ"ט ס"ה ובמ"ש שם:

(יח) ואין חילוק בין נתערבו במינם כו'. כלומר דחה"ל אפי' שלא במינו לא בטיל באלף ולאפוקי או"ה דכתב דחה"ל דוקא במינו לא בטיל וע"ל סי' ק"ב ס"ק ד' ועיין לקמן סימן ק"ט ס"ק ח' כתבתי היכי משכחת לה דחה"ל נתערבה שלא במינה וע"ל סימן ק"י ס"ק א':


ט"ז

ואין חילוק בין אם נתערב במינם. פירוש דלענין דבר שיש לו מתירין בסי' ק"ב אמרינן באינו מינו אפילו בדבר שיש לו מתירין בטיל וכתוב באו"ה כלל כ"ה דק"ו לענין שאר דברים שאין מתבטלים כגון בריה וחתיכה הראויה להתכבד דספיקן מותר כמ"ש ריש סימן ק' דאם נתערבו באינן מינן דלא מהני חשיבותייהו ובטלי וחולק עליו רמ"א מדכתב רשב"א והש"ע בסי' ק' בקדרה של ירקות שנאבד בה בריה דהכל אסור ש"מ אפילו שלא במינו לא בטילה הבריה ובאמת דבריו עצמם של או"ה סותרים זא"ז דבכלל מ"ג כתב הרבה דינים בתולעים שאוסרים בתערובות וכתב בת"ח כלל מ' דשאני בדבר שיש לו מתירין שאין החשיבות מצד האיסור עצמו אלא מאחר שיהיה לו היתר אחר כך לא רצו חכמים שיבטל וכל שנתערב שלא במינו אין ההיתר נקרא על דבר האסור אלא על שם הדבר שנתערב בו והוה כמי שאין לו מתירין עכ"ל ובסימן ק"ב סעיף א' כתבתי בשם הר"ן טעם אחר יותר נכון ומ"מ איני יודע בהג"ה זו היאך שייכא כאן לענין ריסוק וביטול החתיכה מחמת נחתך ולפי הנראה דט"ס יש כאן ומקומה בראש הסי' במ"ש הש"ע שאין בטילה וכאן אין מקומה כלל:

באר היטב

(יד) נתרסקו:    כ' בת"ח דמשמע באו"ה הא דבטל אם נתרסק היינו שלא נשאר שם דבר חשוב אבל אם נשאר חה"ל אע"ג דבטל מטעם בריה מ"מ עדיין חשיב ואינו בטל מטעם חה"ל וסברא נכונה היא עכ"ל (כ' ע"י וכנ"ג מה שדרך ליפול קצת ע"י בישול אינו חשוב נתרסק אבל נפרד קצת מגופו ומשדרתו או ראשו חשוב ריסוק. וכל דבר חשוב מהני ריסוק חוץ מדבר שיש לו מתירין ע"ש).

(טו) במינם:    פי' הט"ז כגון קדירה של ירקות שנאבד בה בריה דהכל אסור וע"ל סי' ק"ב ס"א.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש