שולחן ערוך יורה דעה פו א
שולחן ערוך יורה דעה · פו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור לפיכך שואל לצייד ישראל (או עובד כוכבים) (טור וב"י בשם ה"ה וכ"כ בשם הר"י ן' חביב) המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) ואפילו אם יאמר המוכר כו'. פי' אפילו אם יאמר המוכר אפי' ישראל שמוחזק בכשרות שהם מעוף פלוני ואנו מכירין שאותו עוף פלוני הוא טהור אין סומכין עליו שהוא ודאי טמא ואפי' אם יראה לנו העוף ויאמר זה העוף שהביצים באים ממנו אינו נאמן דודאי משקר וע"ל סי' פ"ג ס"ק כ"ו:
(ב) לפיכך שואל לצייד ישראל כו'. דעת המחבר כדעת הרמב"ם פ"ג מהמ"א דדוקא בישראל שאינו מוחזק בכשרות סומכין עליו אבל בעובד כוכבים לעולם אין סומכין עליו לפיכך כתב שאין לוקחים ביצים מן העובד כוכבים אלא א"כ היה מכיר בהם ויש לו בהם טביעת עין וכמ"ש הרמב"ם שם דהיינו בכה"ג דוקא לוקחים ממנו אבל כשאומר מעוף פלוני וטהור הוא אין סומכין עליו אבל הרמב"ן והר"ן והטור חולקין עליו וס"ל דבעובד כוכבים נמי סומכין עליו כמו שסומכין על ישראל שאינו מוחזק בכשרות וכ"כ בספרי שהוא דעת הרבה פוסקים ממה שכתבו גבי עוברי דגים בספ"ב דמס' עבודת כוכבים וכן הוכחתי שם מן הש"ס דפא"ט שכן עיקר. עוד הוכחתי שם כן מן הש"ס דפ' כל הבשר (דף קי"ו) ע"ש וזה דעת הר"ב ומה שלא הגיה כלום אמ"ש המחבר לפיכך אין לוקחים כו' לפי שסמך עצמו אמ"ש קודם לכן או עובד כוכבים דש"מ דבעובד כוכבים נמי סומכים וממילא נשמע דזה לא כתב המחבר אלא לסברתו ובעט"ז ערבב הדברים שבתחלה כתב או עובד כוכבים ולבסוף כתב לפיכך אין לוקחין כו' ועיין בסימן פ"ג ס"ק כ"ד וכ"ה:
(ג) של עוף פלוני הוא וכו'. הטעם דכשאומר של עוף פלוני הוא חזקה שאינו משקר משום שירא שמא יביאו ביצי אותו עוף ויראו שאינן דומין לאלו ונמצא מתבדה משא"כ כשאינו אומר אלא של עוף טהור הוא דכשיביאו ביצי עוף טהור ולא ידמו מצי למימר לא של עוף זה אמרתי לכם אלא של עוף אחר שאין אתם מכירו והוא טהור:
(ד) אלא אם היה מכיר כו'. ולדעת הר"ב בהג"ה אפילו בלא טביעת עין סומכין עליו כשאומר מעוף פלוני הוא ואנו מכירין שהוא טהור וכמ"ש בס"ק ב':
(ה) ואין חוששין להם כו'. שרוב ביצים כשרים הם:
ט"ז - טורי זהב
סומך עליו. דחזקה שאינו משקר דירא שמא יביאו ביצי אותו עוף ויראו שאינם דומין לאלו וליכא למימר כיון דאיכא ביצי עורבים דומים לדיונה כדאיתא בגמרא הא מצי להשתמט ולומר דיונה היא י"ל דמ"מ מרתת דילמא יהב ישראל דעתיה עילויה וסומכ' לדיונה ומכיר שא"א שלא יהא הפרש כל דהו ביניהם ב"י בשם רשב"א:
ולא אמר שמו. ה"ה באומר שמו אלא שאין אנו מכירין אותו: בטור כתוב אם אומר משל עוף כו' אבל אם אמר סתם כו' ואינו מזכירו קשה למה לא אמר ההיפוך דרישא דהיינו שאומר שמו אלא שאין אנו מכירין אותו נ"ל דכוונת הטור בזה דתרתי למעליותא בעינן האחד שיזכיר שמו בפרטות השני שיהיה מהמין המצוי בינינו וזה שכתב ואנו מכירין אותו דהיינו שרוב העם יודעים עמנו ובזה נרויח שהעובד כוכבים מירתת שמא יתפס על שקרו אבל אם אינו מצוי בינינו מה מועיל ההיכר שהעובד כוכבים חושב שהישראל לא יכירו והרוצה לשקר ירחיק עדותו. נמצא אם אין כאן אלא חדא למעליותא לא מבעיא אם מזכיר שמו והוא אינו מצוי פשיטא שלא מרתת כמו שאמרנו וזהו א"צ להזכירו אלא אם אומר בלשון זה שהוא מעופות המצויים בינינו דהיינו שאנו מכירין המינים הטהורים המצויים בינינו ה"א דמירתת העובד כוכבים שמא יתברר שאין זה מאותן המצויים ובודאי אינו משקר קמ"ל דלא אלא צריך שיזכיר שמו ג"כ בפירוש אע"פ שהוא מאותן המצויין בינינו וזהו מכוין בלשון הטור שאמר דוקא אם אומר משל עוף פלוני ואנו מכירין אותו דהיינו שהוא מצוי אבל אם אומר סתם משל עוף טהור הוא דהיינו שאומר שהוא מאותן המינים המצויין בינינו אלא שאין מזכירו בפירוש אסור והכל נכון מצד הדין ומצד הלשון:
אין לוקחין ביצים מעובד כוכבים. כתב הטור ונראה שאין לחלק בין עובד כוכבים לישראל חשוד הביא הב"י בשם הר"י ן' חביב ב' פירושים וכתב שלפי הדין פי' השני עיקר אלא שאין הלשון משמע כן נ"ל פירושו של פירוש השני צ"ל דהטור כתב האי ונראה דרך פירוש על הרמב"ם וליה לא ס"ל דהא איהו כתב בסמוך דגם מהעובד כוכבים מהני מכירין וא"צ טביעת עין אלא שהרמב"ם חולק ע"ז. ומ"מ נ"ל להוכיח מן הלשון כפי' בתרא דאי לפי' קמא קאמר הרמב"ם דגמרא איירי בישראל חשוד אלא שהרמב"ם מחלק מסברא דגבי עובד כוכבים צריך טביעת עין והטור חולק ואמר שגם עובד כוכבים הוה כישראל חשוד היה לו לומר ונראה שאין לחלק בין ישראל חשוד לעובד כוכבים דדרך לנקוט תחלה מה שנזכר בפי' ולומר שאין חילוק בין אותו שנזכר בגמרא לאותו שרוצה הרמב"ם לחלק מסברתו משא"כ לפירוש בתרא קאמר הרמב"ם על ישראל סתם הנזכר בגמרא אבל בעובד כוכבים לא מיירי ממילא שפיר כתב הטור דאין נראה בכוונת הרמב"ם דוקא עובד כוכבים אלא אפי' ישראל חשוד הוה כמוהו א"כ נקט תחלה מה שהוזכר בפי' בדברי הרמב"ם דהיינו עובד כוכבים דע"ז נתכוין הרמב"ם לחדש אותו דצריך טביעת עין ועל זה אמר שהוא הדין דישראל חשוד הוה כמוהו:
שמא הם ביצי טריפה. דבתר רובא אזלינן:
באר היטב
(א) המוכר: כתב הש"ך אפילו ישראל המוחזק בכשרות אומר שהם מעוף פלוני ואנו מכירין שאותו עוף טהור הוא אין סומכין עליו ואפי' אם יראה לנו העוף ויאמר שהביצים באים ממנו אינו נאמן דודאי משקר.
(ב) סומך: הטעם דכשאומר של עוף פלוני הוא חזקה דאינו משקר משום שירא שמא יביאו ביצי אותו עוף ויראה שאינן דומין לאלו ונמצא מתבדה וכ' הט"ז וליכא למימר כיון דאיכא ביצי עורבים דומים לדיונה הא מצי להשתמיט ולומר דיונה היא דמ"מ מירתת דלמא יהב ישראל דעתיה עילויה שא"א שלא יהא הפרש כל דהו ביניהם.
(ג) אינו: הטעם דכשיביאו ביצי עוף טהור ולא ידמו מצי למימר לא של עוף זה אמרתי לכם אלא של עוף אחר שאין אתם מכירים והוא טהור.
(ד) טריפה: שרוב ביצים כשרים הם וכ' הש"ך דלדעת הרב בהג"ה אפילו בלא טביעת עין סומכין עליו כשאומר מעוף פלוני הוא ואנו מכירין שהוא טהור.