שולחן ערוך יורה דעה סו א
שולחן ערוך יורה דעה · סו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
דם בהמה חיה ועוף, בין טמאים בין טהורים, אסור. וכן דם שליל. אבל דם דגים וחגבים, מותר:
מפרשים
(א) חיה ועוף. וכן דם כוי חייבים עליו טור והוא פשוט בש"ס וכל הפוסקים:
(ב) וכן דם שליל. ע"ל ריש סימן י"ג:
(א) חיה: כ' הש"ך דה"ה דם כוי.
(א) וכל זה. עש"ך ס"ק יו"ד שהאריך דיש ספק בכל מקום שימצא ואף אם נמצא בחלמון דלמא הלכה כרא"ה כו' ואין ודאי לפי דבריו אלא בנמצא על קשר חלמון וגם על החלבון שאז אסור לכ"ע ומיד בתר הכי כתב (ובבה"ט לא העתיק זאת) אבל מ"ש מהרש"ל להקל בנמצא על החלמון אינו נראה ע"ש ודבריו סותרים זא"ז ועיין פמ"ג שכתב דאולי חזר בו הש"ך וסובר דעיקר כהגאונים. ועיין בספר נחלת עזריאל בחולין ד' ס"ב שפירש דבריו דה"ק דבהא אין הלכה כמהרש"ל דמקיל בחלמון משום דס"ל עיקר להלכה כדברי הרא"ה וא"כ נמשך מזה קולא בהפ"מ כמ"ש באמת הפר"ח (הובא בבה"ט של מהרי"ט סק"ג) ע"ז כתב הש"ך דז"א דכל אחרונים ס"ל דלא כוותיה רק דחלמון חמיר אבל בתערובות לעולם יש להקל משום ספק ע"ש. ומ"ש הבה"ט בשם ט"ז מעשה בא לידי כו' נראה דכל זה לשיטתו לקמן סימן צ"ח אבל לשיטת הש"ך שם סק"ח נראה דהאי דאינו מינו אסור וכן מצאתי בגליון יו"ד של הגאון מהר"ר יאקב ברלין ז"ל אך הפמ"ג כתב דגם הש"ך אפשר יודה כאן ע"ש. [ועיין בספר לבושי שרד שהאריך בזה ומבואר שם כמה חלוקי דינים ע"ש]:
(ב) ושכח וטרף. עבה"ט בשם ש"ך ונ"מ גם במקום כו'. ועיין בספר תפל"מ שכתב ונראה לי דנ"מ לדידן בביצים דספנא מארעא דאין אסור רק הדם כמ"ש הש"ך ס"ק י"ד ואי טריף עם הדם מותר ונ"ל דאפי' אם הוא ספק אם מזכר אי ספנא מארעא אפשר שמותר בכה"ג ואפילו את"ל דאסור דהוי דאוריי' למ"ד דם ריקום דאוריי' מ"מ אם נתערב חד בחד וכ"ש בתרי בטל דהוי ס"ס גמור ולפ"ז לדידן דכל הביצים הם ספק אי ספנא מארעא מותרים בתערובות עכ"פ מיהו י"ל דספנא מארעא לא שכיח כולי האי שיהיה בו דם כמו ביצי זכר והוי איסורא שכיח טפי ולא הוי ס"ס גמור צ"ע עכ"ד ע"ש:
(ג) ביצים המוזרות. עש"ך ועיין בתפל"מ שכתב דה"ה ביצים הנמצאים במעי התרנגולת שנמצא בהם דם מותרים רק שיזרוק הדם דהא ג"כ אין נקלטות לעולם כדאיתא פ"ק דביצה ד' ו' וצ"ע לדינא ע"ש וכן ראיתי בכתבי הרב הגדול מהר"ד זצ"ל שפסק כן: