שולחן ערוך יורה דעה נח ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · נח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
נפולה שאמרנו שחוששין לה אם לא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן זה אפי' בדקוה ומצאו אותה שלימה מכל איבריה טריפה ואם שהתה מעת לעת ואחר כך שחטה צריך לבדקה כנגד כל החלל כולו מקדקד הראש עד הירך אם ימצא בה טריפות מהטריפות שמנו חכמים או שנתרסק אבר מהאיברי' שבפנים ונפסדה צורתו הרי זו טריפה אפי' נתרסק אבר מהאיברי' שאם ניטלו כשרה כגון טחול וכליות הרי זה טריפה חוץ מבית הרחם שאם נתרסק הרי זה מותרת והסימנים אינם צריכים בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותם:
- הגה: ואם הוכתה באבן במקום אחד אינה צריכה בדיקה רק נגד המקום שהוכתה שם ולא בשאר איברים (כל בו וכן משמע מלשון הטור):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ד) במקום אחד כו'. ואם הוכה עוף נגד ריאה שלו נראה שצריך בדיקה בריאה וכ"נ דעת האחרוני') והלכך לדידן דאין אנו בקיאין טרפה:
ט"ז - טורי זהב
אפי' בדקוה כו'. ב"י בשם הר"ן כתב דמתחלה חיישינן שמא נתרסקו איבריה וזה לא ניכר עדיין ע"כ צריך שתשהה מעל"ע או עמדה ועדיין יש לחוש שמא נקרע או נפסק א' מאיברים ע"כ צריך בדיקה ולרמב"ם הבדיקה היא ג"כ משום ריסוק איברים דהיינו אם נפסד צורתו וכמ"ש כאן בש"ע ונ"ל ברור דאע"ג דהפסד אבר הוא בכלל ריסוק להרמב"ם מ"מ אין חוששין לו כל זמן שלא ראינו שנפלה הבהמה אלא תלינן זה בדבר אחר ואע"ג דבסי' נ"ב ס"ו כתב נמצא שינוי באיברים אלו טריפה אפילו באין ידוע לנו שנפל לאור והיינו לפי גירסת הרי"ף ורמב"ם כמ"ש שם ב"י אינו דומה לכאן דהתם קאי אירוקין שהאדימו או אדומין שהוריקו שזה אינו מצוי כי אם בנפילה לאור משא"כ כאן שבדבר קל כגון חולי קטן נפסד צורת אבר דאלת"ה הא קי"ל בלקתה הכוליא כשר כל שלא הגיע הליקוי עד הלובן ואמאי לא נימא כיון דנלקה ונפסד צורתו ודאי נפלה הבהמה ונתרסקה הכוליא דהא יש טריפות בריסוק הכוליא כמ"ש בסעיף זה אלא פשוט שאין חשש ריסוק איברים מחמת הפסד צורה אא"כ ידוע שנפלה בענין שיש איסור מצד הנפילה וכן מבואר בלשון רשב"א שמביא רמ"א בסעיף ה' כל שאין השינוי מטריף בשאר בהמות כו' ש"מ שהשינוי לחוד אינו אוסר כאן וכ"ש להיש מכשירין שמביא רמ"א בסי' נ"ב שם וכתב שכן עיקר דאין להחמיר כאן והרוצה להחמיר בזה יש בו דעת המתמיהין:
כגון טחול וכליות. פשוט שכ"ש הכבד אפילו שלא במקום מרה וחיותה דאמרינן במכה של ריסוק כאן בנפלה ממקום גבוה י' טפחים שהיזק הנפילה שלט בכולה אלא שלא נגלה רק במקצת אבל גבי נפלה לאור בסי' נ"ב אין איסור אלא אם יש שינוי במקום שעושה טרפה דהתם לא אמרינן כן דאילו שלטה המכה טפי היה נראה כמו במקום זה כיון דחד אבר הוא אבל בב' אברים אסרינן גם שם דהא בהוריקה כבד נגד מעיים אסור וכמ"ש שם סעיף א':
והסימנים אין צריכין בדיקה. בטור כתוב המוח והסימני' כו':
באר היטב
(ד) טחול: כ' הט"ז דכ"ש הכבד אפילו שלא במקום מרה וחיותא.
(ה) ואם הוכתה: כ' הש"ך ואם הוכה עוף נגד הריאה שלו נראה שצריך בדיקה בריאה והלכך לדידן דאין אנו בקיאין טריפה.