שולחן ערוך יורה דעה מב ג

אם חסרה המרה -- קורע הכבד שתי וערב וטועמו בלשונו; אם יטעום טעם מר -- כשרה; ואם לא טעם טעם מר -- יצלנו בגחלים ויטעום, אם יש בו טעם מר -- כשרה, ואם לאו -- טריפה.

(ואף עכשיו נוכל לסמוך על טעימת הכבד) (פסקי מהרא"י סי' ל'):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ד) וטועמו. ואע"ג דקי"ל בכמה דוכתי דאסור לטעום דבר מאכל לידע אם יש בו דבר איסור ומה"ט כתב מהרש"ל דכשקונין בשר מן הטבחים ואינו ידוע אם מלוח הוא אם לאו אסור לטעום בו בלשונו ומביאו הב"ח סי' צ"ו סעיף ד' אפשר דהכא קים להו לגאונים דמלתא דלא שכיחא היא שתהא המרה נטולה לגמרי והרגילות הוא שנבלע במקומה וקרוב הדבר שיטעום טעם מרה וכן משמע מל' הפוסקים:

(ה) טעם מר כשרה מפני שאחז"ל כבד כועס ומרה זורקת בו טפה:

(ו) ואף עכשיו כו'. ע"ל סימן צ"ו ס"ק ה' וסימן צ"ח ס"ק ה':

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואף עכשיו כו'. כי רבו המכשירים בחסרה המרה וכדאי הם לסמוך עליהם לכל הפחות בכה"ג כ"כ ד"מ:

באר היטב

עריכה

(ג) טריפה: וכתב הש"ך אע"ג דקי"ל דאסור לטעום דבר מאכל לידע אם יש בו דבר איסור מ"מ הכא קים להו דמלתא לא שכיחא הוא וקרוב הדבר שיטעום טעם מרה. (אם לא היה מרה וקודם שיטעום נאבדה הכבד כשרה ח"י ועה"ג סימן ט"ז וכה"ג קנ"ה. טעמו מקומה ונמצא מר ושוב טעמוהו ולא נמצא המרירות תלינן שנתקנח וכשרה פרי חדש בשם הריק"ש).

(ד) לסמוך: והטעם כי בלא"ה רבו המכשירים בחסרה המרה.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}