שולחן ערוך יורה דעה לד א
שולחן ערוך יורה דעה · לד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה או למעלה מזה -- הרי זו אסורה.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) גרגרת שנפסק רוב חללה. שדופן הקנה עב מלמעלה ולצד הצואר אינו אלא קרום דק ואינה אסורה עד שיפסק רוב החלל ועובי דופן הקנה אינו משלים לרוב הכי איתא בש"ס ופוסקים:
(ב) או למעלה מזה. פירוש למעלה מן המקום הראוי לשחיטה נמי דינא הכי דפסוקת הגרגרת ברובא והא דלעיל בסי' כ"ד סט"ו וט"ז בעיקור אפילו לא נשאר אלא מעוטו מחובר במקום אחד כשר התם היינו שלא נעקר הסימן אלא ממקום חבורו בלחי אבל הכא שהקלקול בגוף הסימן ברובא מיטרפא אבל למטה ממקום הראוי לשחיטה יתבאר בסימן זה ס"ח דבמשהו טרפה:
(ג) הרי זו אסורה. דעת הב"ח דלהרמב"ם אם נפסקה הגרגרת ברובא ולא נשחטה לא הוי אלא טריפה מחיים וכשנשחטה הוי נבלה וז"א כמ"ש בסימן ל"ג ס"ק ד' ע"ש:
ט"ז - טורי זהב
או למעלה מזה. אבל למטה ממקום שחיטה נקיבתו במשהו כמ"ש לקמן:
באר היטב
(א) חללה: וכתב בש"ך אבל רוב עובי הדופן של הקנה אינו משלים לרוב שדופן הקנה עב מלמעלה ולצד הצואר אינו אלא קרום דק ואינה אסורה עד שיפסק רוב החלל ועובי דופן אינו משלים לרוב (שם) וכן אם נפסק מלמטה למעלה שיש רוב חללה אע"פ שרוב עובי קיים טריפה (מהרמ"ט).
(ב) אסורה: וכתב בש"ך דהוי נבילה ואין להקשות הא קיימא לן לעיל סימן כ"ד סעיף ט"ו בעיקור אפילו לא נשאר אלא מיעוט מחובר במקום אחד כשר התם מיירי שלא נעקר הסימן אלא ממקום חבורו בלחי לכך לא מטריף ברוב אבל הכא שהקלקול בגוף הסימן לכך ברובא מטרפא אבל למטה ממקום השחיטה נקיבתו במשהו.
פתחי תשובה
(א) ה"ז אסורה [עבה"ט ועיין בס' לבושי שרד שנסתפק דאפשר הא דהוי נבילה הוא דוקא בפסוקת הגרגרת ברובא אבל בדין חסרון הגרגרת דסעיף ב' דשיעורו כאיסר אעפ"י שהרוב שלם לא הוי נבילה ואף שהרמב"ם ז"ל כתב בכל דיני החסרון שהוא נבילה י"ל דלגרמיה הוא שכתב כן אבל לדעת התוס' פא"ט דף מ"ג סד"ה הנך דטריפות דחסרון גרגרת הוא רק על שם סופו דסופו להיות נפסק רוב א"כ י"ל כיון דעכשיו הגרגרת עדיין בריא הוי שחיטתו שחיטה מעליא ומטהר מידי נבילה ומכ"ש שאינו נבילה מחיים כו' ושוב העלה דגם חסרון גרגרת הוא ג"כ נבילה כמו פסוקת הגרגרת ואפילו בדין דסעיף ג' בנקבה נקבים הרבה שיש בהם חסרון והשלם שביניהם מצטרף לאיסור נמי הוי נבילה אע"ג דהא דקי"ל דהשלם מצטרף היינו משום שסופו לינטל ג"כ ויהיה כאיסר ואז יהיה סופו ליפסק רוב ואם כן זה נידון שתי פעמים על שם סופו אפ"ה דינו כפסוקה ונ"מ אם הוא נבילה לענין או"ב דנוהג בטריפה ואינו נוהג בנבילה (כדלעיל סימן ט"ז ס"ט) אכן הביצים מתרנגולת כזה דינם כדין ביצת טריפה דאסורה מדאורייתא ולא כביצת נבילה דאינה אסורה אלא מדרבנן. וכן ביצת נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת ממש הוא דאורייתא ע"ש]: