שולחן ערוך יורה דעה לא ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · לא · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים -- כשרה. ואם נשפך כמים או כדונג -- טריפה. ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח בשיעור המים אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל אפילו לקרום -- כשרה. ואם לאו -- טריפה.
והוא הדין אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פי' כעין כיס) קטנה, שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום -- כשרה, ואם לאו טריפה.
- הגה: וכן אם השלחופית מונחת בין הקרום והגלגולת טריפה (הג"א פ' א"ט).
- היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא -- טריפה. על כן יש ליזהר כשפותחין את הראש שיפתחהו בדרך שיוכל לראות אם המוח מקיף אם ימצאו שם מים או לא. ומ"מ אין צריך לבדוק אחר זה דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש או למכרו לעובד כוכבים בלא פתיחה (ד"ע).
מפרשים
(ב) המוח עצמו שנרקב מעט ממנו כו'. הוא לשון הרמב"ם והטור כתב ואם חסר מן המוח מעט כגון שנרקב כו' ובספרי הוכחתי דדעת כל הפוסקים שוה בזה דאפי' נרקב או נתמעך שנחסר מעט בענין שאם היה כיוצא בו בחוט השדרה אוחזין אותו ומניח הריקן למעלה מידו היה עומד ולא היה נכפף כשר אבל אם נחסר הרבה שאז כיוצא בו בחוט השדרה אלו היה יוצא הרבה למעלה מידו היה נכפף טריפה וכן גבי חוט השדרה נמי דינא הכי ולכן כתבו הט"ו בסימן ל"ב ס"ד דנחסר קצת מהמוח ונתרוקן כשר לאפוקי אם נחסר הרבה שאז טריפה כיון שאם היה מעמידו בידו היה הריקן שחוץ לידו שוחה אבל כשנתמסמס כדונג לא חילקו לא כאן ולא בסימן ל"ב בין מעט להרבה לפי שדרכו להתמסמס הרבה ואין חילוק אלא בין נימוס היטב או לאו שכשנימוס היטב כדונג אז הוא שוחה וטרפה ואם לאו כשר וכן הוא דעת ר' ירוחם שכתב נתמזמז כלומר נתרוקן ולא כ"כ כמו נתמסמס כשרה עכ"ל וע"כ ר"ל שדרך להתמסמס הרבה ואם נתרוקן הרבה ג"כ לא היה יכול לעמוד והיה טרפה לכך אינו כשר אלא כשנתרוקן מעט ולא כ"כ כמו נתמסמס וזה דעת רש"י שפי' על הא דקאמר בש"ס נתמסמס טרפה מפני שאינו יכול לעמוד דהיינו שנתמסמס אבל לא כ"כ שיהא נשפך כקיתון של מים אלא כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מיד הוא נכפף ונופל ועל נתמזמז כשר פי' נתרוקן מהמוח קצתו מאליו וכן דעת הרשב"א בת"ה הארוך (דף ל"ט ע"א) ומעתה מ"ש הרמב"ם והמחבר שנרקב או נתמעך כו' היינו ע"י חסרון דמסתמא נחסר קצת כשנרקב או נתמעך וכמ"ש המחבר בסי' ל"ב בהדיא וכן משמע ממ"ש והקרום קיים כו' משמע כל שהקרום קיים אפי' נחסר המוח עצמו ע"י רקיבה כשר וכל זה ברור בעיני דלא כהב"ח שהאריך והרבה מחלוקת בין הפוסקים וחשב לשפוך סוללה על הט"ו ולפעד"נ כמ"ש דהשתא כל הפוסקים בחדא מחתא מחתינהו ואין כאן מחלוקת ודו"ק:
(ג) ואם נשפך כמים או כדונג טרפה. פי' בענין שבחוט השדרה כיוצא בו אם מעמידין אותו לא היה עומד כדלקמן סי' ל"ב כ"כ הטור ומהרש"ל שם סי' י"ד:
(ד) וכן אם השלחופית כו'. וכ"ש אם נמצא מים בין הקרום להגלגולת דטרפה:
(ה) ע"כ יש ליזהר כו'. כלומר דאם פתחו הראש קודם שידעו הריעותא באקראי עד שנפל ספק אם המוח מקיף המים או השלחופית טרפה וכ"כ האו"ה בהדיא ועמ"ש בסי' נ' ס"ק ג':
(ו) ומ"מ א"צ לבדוק אח"ז כו'. עמ"ש ב"ח כאן ובס"ס ק"א:
ונחסר מהמוח כו'. אבל אם המוח שלם בכל צדדיו ואחר שחתכו הראש והוציאו המוח נמצא בגלגולת מים קצת אין בזה איסור דעיקר האיסור במים הוא משום דאמרינן שהמוח נתמסמס ונעשה מים אבל כאן אנו רואין שהמוח שלם אין כאן איסור והמים באו ממקום אחר אבל במים שתוך השלחופית שהיא מונחת בין מוח לקרום או בין קרום לגלגולת אפי' אם המוח שלם טריפה דאנו רואים שמן המוח באו כנ"ל:
להשליך הראש כו'. פשוט דהיינו במקום שאין ריעותא לפנינו אבל אם יש ריעותא דהיינו שהבהמה בחייה היתה מנענעה בראשה שקורין בל"א שווינד"ל פשיטא שיש לאסור עד שיתברר ההיתר בפתיחת ראשה וכ"כ מו"ח ז"ל:
(ב) כשרה: וכ' בש"ך ואפי' ע"י חסרון מעט בענין באם שהוא כיוצא בו בחוט השדרה אוחזין אותו ומניח הריקן למעלה מידו הי' עומד ולא היה נכפף כשר אבל אם נחסר הרבה שאז כיוצא בו בחוט השדרה אלו היה יוצא הרבה למעלה היה נכפף טריפה ודוקא במוח הסמוך לקרום אבל נתמסמס באמצע שהמוח מקיף סביב סביב כשרה (מהרמ"ט בשם פרי חדש).
(ג) טריפה: פי' דאם היה כן בחוט השדרה לא היה עומד וע"ל סי' ל"ב.
(ד) טריפה: ופסק בט"ז אם המוח שלם בכל צדדיו ולאחר שהוציא המוח נמצא בגלגולת קצת מים כשר דהעיקר האיסור במים הוא שמא הוא מן המוח שהמוח נתמסמס משא"כ כאן שאנו רואין שהמוח שלם אין כאן איסור אבל במים שבתוך השלחופית שהיא מונחת בין מוח לקרום או בין קרום לגלגולת אע"פ שהמוח שלם טריפה דאנן רואין שמן המוח בא וכ' בש"ך דכ"ש אם נמצא מים בין הקרום לגלגולת ופרי חדש חולק על ט"ז ומסיק אם נמצא מים או שלחופית במוח עצמו בין שהוא שלם ובין חסר צריך המוח להקיף סביב המים או לשלחופית דבהכי הדר בריא ואם המים או שלחופית מגולים לקרום בכל גווני טרפה ואם מונחים בין הקרום לגלגולת אף שהמוח שלם טרפה וכ"ש בנמצא בין קרום לקרום דהוי טרפה דגרע טפי. (מהרמ"ט). (ונ"ל דמיירי שנחסר קצת מהמוח כדעת הט"ז).
(ה) פתיחה: וכ' בש"ך והיינו דוקא במקום שאין ריעותא לפנינו. ואם יש ריעותא כגון שווינד"ל שמנענעת בראשה אסור עד שיתברר ההיתר בפתיחת ראשה ט"ז. ועכשיו נוהגין שבחודש תמוז שלא לפתוח שום ראש מן הדקות כגון גדיים וטלאים משום דשכיחי בהם מים וא"א לזהר בפתיחתן אם יהיו מכוסין אם לא לכך סמכינן ארובא בה"י. פעם א' בא לפנינו ראש מן צאן וכעין ליחה היתה יוצאת מן הראש אצל הקרן וחתכנו הראש והסרנו המוח מן הראש והיה העצם שלם והכשרנו כי הליחה לא בא אלא מן שורש הקרן כנה"ג בשם רש"ל. אם נמצא מים בראש כבש א' דמיטרפא ביה ולא נודע מאיזה כבש הוא יש לבדוק בחוט השדרה של כבשים וכל כבש שנמצא בו מים במוח שבראש והיה מים בחוט הנמשך מהמוח לשדרה תולין שהראש הוא מאותו כבש להתיר האחרת ב"ח ססי' ק"א ובט"ז כ' שאין כדאי זה להתיר עליו ספק טריפות ע"ש ססי' ק"א. יהודים שלקחו בשר מקצב עובד כוכבים קודם שנודע להן שבהמה היה לה מים במוחה ואח"כ כשנודע להם היו מחזירים הבשר וא' מהן לא רצה להחזיר בטענה שהוא אומר שהקרום היה מקיף ולפיכך הבשר כשר. הורה בתשובת נ"ש סי' ט"ו שחייבים לנדותו מאחר שאין הדין ברור לכל וצריך שאלה לחכם ע"ש.