שולחן ערוך חושן משפט תכד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

החובל בחבירו בשבת פטור מתשלומין אפילו הוא שוגג כיון שיש בו מיתת ב"ד אבל החובל בחבירו בי"הכ [אפילו] במזיד חייב לשלם לו:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

כיון שיש בו מיתת ב"ד:    פי' אם חבלו במזיד ומשום הכי אפי' בשוגג אינו חייב בתשלומין וכמ"ש בסעיף שלפני זה וכ' הרמב"ם אע"ג דמקלקל הוא מ"מ הואיל ועשה נחת רוח ליצרו בשעה שחבל בחבירו מ"ה חייב מיתה אחבלה זו אם חבלו במזיד ומה"ט חייב אע"פ שאין עושה להנאתו ועפ"ר:

ביום הכיפורים אפי' במזיד כו':    כצ"ל וכ"כ בטור ור"ל בי"כ דליכא מיתה אפי' בחובל או עשה מלאכה בו אפי' במזיד כי אם כרת ואף על גב דיש לאו עם הכרת שעושה מלאכה ביום הכפורים ולוקה עליה דלאו אם התרו בו וקי"ל כל היכא דאיכא חיובי מלקות וחיוב ממון (על מעשה אחד ואין עושין שתיהן באדם אחד דרשעה אחת אנו מחייבין אותו) לוקין אותו ולא משלם שאני גבי חבלה דגלי לן קרא דיתן ממון ולא יהא לוקה דנתינה כתיב ביה וכמ"ש לעיל בר"ס ת"ך ע"ש:
 

באר היטב

(א) מיתת:    וכת' הרמב"ם אע"ג דמקלקל הוא מ"מ הואיל ועשה נחת רוח ליצרו בשעה שחבל בחבירו מש"ה חייב מיתה אחבלה זו אם חבלו במזיד ומה"ט חייב אע"פ שאינו עושה להנאתו. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש