שולחן ערוך חושן משפט תכא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · תכא · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

אינו חייב על הבושת עד שיתכוון לביישו והמבייש את חבירו שלא בכוונה פטור לפיכך ישן שבייש פטור:

הגה: וכן מי שקובל על חבירו שמסרו או גנב לו וכיוצא בזה אע"פ שלא יכול לברר עליו מ"מ פטור דהרי לא כוון לביישו (מהרי"ו סי' קס"ח):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עד שיכוון לביישו כו':    כבר נתבאר זה בסי' ת"ך סל"ו דין ישן שבייש פטור ודהוא מדכתיב והחזיקה במבושיו דמיניה למדין דין בשת ובעינן דומה לו שמתכוין לכך:

לפיכך ישן שבייש פטור:    כ"כ ג"כ בטור והוא פשיטא ממ"ש כבר דבעינן כוונה ובפרישה כתבתי רה"ק ומה"ט תנינא ישן שבייש פטור:

דהרי לא כוון לביישו:    אלא לגבות ממנו הזיקו:



באר היטב

▲ חזור לראש