שולחן ערוך חושן משפט תיד ב

יש לכל אדם להוציא את הזבל והגללים לרשות הרבים בשעת הוצאת זבלים (אבל לא בשעת הוצאת זבלים אסור להוציאו כדי להניחו שם אבל מוציאו כדי לפנותו לאלתר (טור ס"א) וכל שכן מים נקיים ושופכין שלו שאין שוהין ומתעכבים ברשות הרבים שמותר לשפכן אפי' בימות החמה ואפי' מים סרוחין כל שדעתו לפנותו לאלתר ואפילו מתקן בור פחות משלשה טפחים אין בני רשות הרבים יכולים לעכב) (מרדכי סוף ב"מ בשם מהר"מ) ולצבור אותם שם שלשים יום כדי שיהיה נשוף ברגלי אדם ואעפ"כ אם הזיק חייב לשלם וחייבים על זה הגלל משום גזל כיון שאין בו שבח אם נדוש לא קנסו בו:

הגה: וי"א דלאחר שהוזק כל הקודם זכה (טור ס"ב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

יש לכל אדם להוציא את הזבל כו': דזבל אינו מזיק כ"כ כמו קש שהוא מחליק וגם הוא ארוך ונופלים ע"י בקל:

שאין שוהין ומתעכבין: פי' אלא נוזלין ויוצאין מעצמם מיד לאחר שפיכתן מאותו מקום ויתפזרו ואין מזיקין:

כדי שיהא נישוף: בגמרא קאמר הטעם דע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ לישראל שלא יקפדו בזה זה על זה וע"ל סי' רע"ד דשם כ' הטור שהרי"ף חולק ע"ז:

ואעפ"כ אם הזיק חייב: דיהושע לא התנ' שיהא פטור מתשלומי היזיקו ואעפ"כ צריכין לתנאי דיהושע דאל"כ היו מוחין דלא ניחא ליה לאדם שיהא ניזק בשלו ואח"כ ישתלם הזיקו וגם יצטרך לירד עמו בדינא ודיינא ולא כע"ש שכ' שיהושע לא התנה אלא ע"מ שיהא כ"א משמר את זבלו ע"ש וזה ודאי אינו אלא אף אם אינו משמרו כו' רק שיהא צריך לשלם הזיקו:

באר היטב

עריכה

(ב) הזבל: דאינו מזיק כל כך כמו קש שהוא מחליק וגם הוא ארוך ונופלים ע"י בקל. שם.

(ג) ומתעכבין: פירוש אלא נוזלין ויוצאין מעצמן מיד לאחר שפיכתן מאותו מקום ויתפזרו ואינן מזיקין. שם.

(ד) נשוף: בש"ס קאמר הטעם דע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ לישראל שלא יקפידו בזה זה על זה ועיין לעיל סימן רע"ד בטור שכתב דהרי"ף חולק ע"ז. שם.

(ה) חייב: דיהושע לא התנה שיהי' פטור מתשלומי היזקו ומ"מ צריכין לתנאי דיהושע דאל"כ היו מוחין דלא ניחא ליה לאדם להיות ניזוק בשלו וגם יצטרך אח"כ לירד בדינא ודיינא להשתלם היזקו. שם.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}