שולחן ערוך חושן משפט תיא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות והטיל בו גללים וטנפו כליו של בעל החצר פטור בעל השור דהוה ליה הנך גללים בור ובור פטור בכלים כמו שנתבאר בסימן שקודם זה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

והטיל בו גללי':    ע"ל סי' ש"ץ ס"ח דכתב אם הטילה גללים לעיסה חייב ח"נ דה"ל צרורות ונראה דה"ה אם טנפה כלים דרך נפילתה (אלא שבהטילה לעיסה בעינן דדחיק' לה עלמא וכמבואר שם) משא"כ כאן דאיירי בהזיקו אחר נפילתו:

ובור פטור בכלים:    אבל אם הוזק בו בעל החצר חייב בעל הבהמ' דה"נ בורו ואע"ג דכתיב כי יכרה איש בור ולא שור בור מ"מ כיון דדידיה הוה בשעת נפילה ועליה דידיה רמיא לסלוקי ה"ל כאלו איהו כרייה ואע"ג דבסי' שי"ג נתבאר בטור ובדברי המחבר דאם בהמת ראובן הטיל' גללים בחצר שמעון דזכה שמעון בהגללים שאני הכא דלא ניחא לי' לבעל החצר שיזכה חצירו דבר שיוזק על ידו אבל אם נראה דכבר ידע בעל החצר בהגללים וניחא לו בהו זוכ' לו חצירו ואח"כ הוזק בו בעל החצר פטור בעל הבהמ' מניזקיו:
 

באר היטב

(ד) כליו:    ע"ל סי' ש"צ ס"ח דכתב אם הטילה גללים לעיסה חייב ח"נ דה"ל צרורות ונראה דה"ה אם טנפה כלים דרך נפילתן משא"כ כאן דאיירי בהזיקו אחר נפילתן. שם.

(ה) בכלים:    אבל אם הוזק בהן בעל החצר חייב בעל הבהמה ואע"ג דכתיב כי יכרה איש בור ולא שור בור מ"מ כיון דדידיה הוי בשעת נפילה ועליה רמיא לסלוקי ה"ל כאילו איהו כרייה ואע"ג דנתבאר בסי' שי"ג דאם בהמת ראובן הטילה גללים בחצר שמעון דזכה שמעון בהגללים שאני הכא דלא ניחא ליה לבעל החצר שיזכה חצירו דבר שיוזק על ידו אבל אם נראה דכבר ידע בעל החצר בהגללים וניחא ליה בהו וזכה לו חצירו ואח"כ הוזק בו בעל החצר פטור בעל הבהמה מנזקין. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש