שולחן ערוך חושן משפט תיא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

תולדות הבור אבנו סכינו ומשאו וכיוצא בהן שהניחה בר"ה והזיקו במקומם בין הפקירן או לא הפקירן או שהניחם בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו במקומם אחר שנחו שדומה לבור ממונו שמזיק במקום שמונח שם לפיכך יש לו כל דיני בור לחייב נזק שלם מתחלתו על מיתת בהמה או הזיקה ועל נזקי אדם בין נתקל באבן והוזק באבן בין נתקל בקרקע והוזק באבן אבל אם נתקל באבן והוזק בקרקע פטור (ופטור) בו ממיתת אדם ונזקי כלים וכן אם הניחם ברשותו והפקיר רשותו ולא הפקירם ונתקל בקרקע וניזק בתקל' זו והוזק חייב בעל התקלה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

והזיקו במקומם:    דאז הוה דומיא דבור דהוא מונח במקומו והניזק עובר עליו משא"כ אם הזיקו דרך הליכתן או נפילתן מן הגג דהוי תולד' דאש דמזיק דרך הלוכו לניזק העומד במקומו וכמ"ש הטור והמחבר בסי' תי"ח:

נזק שלם מתחלתו:    לאפוקי שור דאינו משלם נ"ש מתחלתו עד שיגח ג"פ:

והוזק בקרקע פטור:    דקרקע עולם הזיקתו דומה למ"ש הטור בסי' ת"י סכ"ה בנתקל בבור ונפל אחורי הבור והוזק:

ופטור בו ממיתת אדם כו':    כדין בור וכנ"ל בסי' ת"י ולא הפקירם דאלו הפקירם גם כן היה פטור כמ"ש בסי' תי"ו ס"ו בחופר בור ברשותו ואח"כ הפקיר בור ורשותו דסביבו ומטעם שכתבתי שם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש