שולחן ערוך חושן משפט תד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והפחיתו חמשים ובשעת העמדה בדין השביח הניזק והרי הוא שוה ת' ואלמלא הנגיח' שהפחיתו היה שוה ת"ת בין שפטמו בין ששבח מאליו אינו נותן אלא כשעת הנזק:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

והפחיתו חמשים כו':    פי' ועדיין הוא חי והשביח בין הנגיח' להעמדה בדין במה שנתגדל' או השמינ':

ואלמלא הנגיחה שהפחית' כו':    פי' ולא יכול הניזק לתובעו בעד אותו נזק כיון שאינו אלא גרמא ולא פסידא בידים מיהו צריך לשלם כשעת הנזק אע"ג דנשבח הרבה יותר ממה שהיה שוה בשעת הנגיח' משא"כ במת מחמת הנגיחה ונתייקר הבשר וכמ"ש בסי' שלפני זה מילתא בטעמא ע"ש:
 

באר היטב

(א) ואלמלא:    פירוש ואין יכול לתובעו בעד אותו הנזק כיון שאינו אלא גרמא ולא הפסידו בידים. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש