שולחן ערוך חושן משפט שפ א

האומר לחבירו קרע את כסותי שבר את כדי ע"מ שאתה פטור ה"ז פטור

(וי"א אפי' לא ע"מ לפטור בפי' אלא שא"ל דברים שמשמעו כך כגון שא"ל שבור כדי וא"ל המזיק ע"מ לפטו' וא"ל הניזק לא יש לנו לומר דבתמיה קאמר לו ופטור) (טור ס"ב בשם הרא"ש)

ואם לא אמר לו ע"מ שאתה פטור ה"ז חייב אע"פ שהרשהו להשחית בד"א כשבאו הכלים לידו תחל' בתורת שמיר' כגון שהיו שאולים או מופקדים אצלו אבל אם לא באו לידו בתורת שמיר' כיון שאמר לו קח כלי זה ושברו בגד זה וקרעו ועשה כן ה"ז פטור אע"פ שלא אמר לו ע"מ שאתה פטור. (וע"ל עוד סי' שפ"ב מדינין אלו.

האומר לחברו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך י"א דחייב וי"א דפטור) (ר"ן פ"ק דקידושין ב' הדעות):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

הרי זה פטור: ולא אמרינן שדרך שחוק א"ל כן ויחייב כמו מי שאומר לחבירו קטע את ידי סמא את עיני והפטר דחייב וכמ"ש הטור והמחבר לקמן ס"ס תכ"א ע"ש קמ"ל דלא דשאני חבלה דגופו מחבלה דממונו:

יש לנו לו' דבתמי' קאמר לי': דכיון דא"ל מתחלה קרע כסותי מפרשינן הלא דא"ל אח"כ דבתמיה קאמר לי:

אע"פ שהרשהו להשחית: דא"ל דדעתו היה שיקרענו וישלמו:

אבל אם לא באו לידו בתורת שמירה כו': דכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור כתיב ודרשי' כשנותנו בידו לשמור הוא דמחייב בפשיעתו ולא כשנתנו בידו לאבדו ולקרעו וכ"כ הטור לעיל בסי' ש"א ע"ש: