שולחן ערוך חושן משפט שנח א
שולחן ערוך חושן משפט · שנח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
כל דבר שחזקתו שהוא גנוב אסור ליקח אותו וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב אין לוקחין אותו לפיכך אין לוקחין מהרועים צמר או חלב או גדיים אבל לוקחים מהם חלב וגבינה במדבר אבל לא ביישוב ומותר ליקח מהרועים ד' צאן או ד' גיזות של צמר מעדר קטן או חמשה מעדר גדול שאין חזקתו שהוא גנוב כללו של דבר כל שהרועה מוכרו אם היה ב"ה מרגיש בו מותר ללוקחו ואם לאו אסור:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב כו': בטור כ' או שרוב דבר ההוא גנוב והמחבר העתיק ל' הרמב"ם דר"פ ו' דגזילה ור"ל הן שחזקת אותו דבר עצמו הוא גנוב הן שאין חזקת אותן דבר עצמו הוא גנוב אלא רוב דבר ההוא הוא בחזקת גנוב וכמו שמפרש ואזיל כגון שקונה מהרועה חלב וגיזה ורוב רועים מוכרים אותן הדברים בלי ידיעת בעלי הצאן:
רוב אותו דבר שהוא גנוב: עד"ר שם כתבתי לחלק בין הא להא דאיתא בגמ' וכתבו ג"כ הטור והמחבר לקמן בסימן שס"ט דמותר לקנות מהגזלן אפילו מיעוט ממינו הוא משלו ורובו גזול דשאני התם דמ"מ יש בידו משל היתר מיעוט ממינו משא"כ כאן דכשנאמר דזה הרועה הוא מן הרוב המוכרים שלא ברשות בעליהם נמצא שכל דבר ההוא שבידו הוא גזול וק"ל:
חלב וגבינה במדבר: ל' הטור מפני שטורח הוא לב"ה להביאו לישוב ומניחו לו עכ"ל ודוקא חלב וגבינה אבל גדיים אין חילוק בין מדבר לישוב:
ד' צאן כו': שחסרונן ניכר טובא בעדר קטן ולא מילא לבו של הרועה למכור כ"כ בלי רשות בעלים משא"כ בפחות מזה שאינו ניכר כ"כ ואף אם יוכר חסרונן יכול להשמט בב' ג' ולו' שמתו או נגנבו משא"כ בהרבה:
כל שהרועה מכרו אם היה ב"ה "מרגיש בו מותר ללוקחו ואם לאו אסור: המחבר קיצר בהעתקתו דסוף ל' הרמב"ם ובזה נתן מכשול לפני המעייני' לטעות בביאור ריש דבריו ולפרש דמ"ש כל שהרועה מכרו אם הי' ב"ה מרגיש בו דר"ל אף אם הי' הב"ה מרגיש בו ועומד בצדו היה מוכרו בכה"ג דוקא מותר לקנות ממנו כו' ואין כוונת הרמב"ם לזה כי שם סיים אריש דבריו וכ' ז"ל אם היה הב"ה "מרגיש בו ואם אין הב"ה מרגיש בו "אסור עכ"ל מסוף דבריו הללו נלמד לריש דבריו דמ"ש אם הי' ב"ה מרגיש כו' דר"ל אם אותו דבר שהוא מוכר הוא דבר שירגיש בו ב"ה בחסרונו ויהיה נתפס עליו הרועה כגנב אם לא מכרו מדעתו מותר לקנות ממנו ואם לא מרגיש אסור לקנות ממנו וק"ל:
באר היטב
(א) רוב: ר"ל הן שחזקת אותו דבר עצמו הוא גנוב הן שאין חזקת דבר ההוא גנוב אלא רוב דבר כזה הוא בחזקת גנוב וכמ"ש לקמן סי' שס"ט ס"ג מה שיש לחלק בין דהכא לההיא דהתם ע"ש. סמ"ע.
(ב) וגבינה: אבל בגדיים אין חילוק בין מדבר ליישוב. שם.
(ג) קטן: שחסרונן ניכר טובא ולא מלא לבו של הרועה למכור כ"כ בלי רשות בעלים משא"כ בפחות מזה שאינו ניכר כ"כ ואף אם יוכר חסרונן יכול להשמט בב' וג' לומר שמתו או נגנבו מה שא"כ בהרבה. שם.
(ד) מרגיש: ר"ל דהרועה היה נתפס עליו כגנב אם מכרו שלא מדעת בע"ה. שם.