שולחן ערוך חושן משפט שנה א
שולחן ערוך חושן משפט · שנה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הגונב חפץ מבית חבירו והחזירו למקומו ולא ידעו הבעלים שהחזירו. אם ידעו הבעלים שנגנב מהם אע"פ שהחזירו הגנב -- לא נפטר, והוא באחריותו עד שידעו הבעלים כגון שימנה חפציו וימצאם שלמים. ומיהו כשמנאם נפטר אע"פ שלא ידעו הבעלים בשעה שהחזירו. לפיכך גנב לו מעות, והבליע לו בחשבון ונתנם לתוך כיסו, אם יודע מנין המעות שלו -- יצא, שאדם עשוי למשמש בו בכל שעה והרי מצא שהחזיר לו בכלל מעותיו. אבל אם זרקן לכיסו שאין בו כלום -- לא יצא, וחייב באחריות הגזלה עד שיודיענו שהחזיר לכיס פלוני. ואם לא ידעו הבעלים שנגנב מהם -- מיד כשהחזירם למקומם - יצא, אע"פ שלא מנאום הבעלים:
מפרשים
הגנב לא נפטר כו': דלא הוה השבה מעליא דכיון דידעו הבעלים שנגנב' נתייאשו מלשומר' עוד ואף שהחזירה הא לא ידע הבעל מזה שישמרנו:
ונתנם לתוך כיסו אם יודע כו': כן הוא ל' הטור והרא"ש שאפי' החזירו לכיסו שיש לו בה מעות לא נפטר עד שידע כמה מעות הי' בו כבר נמצא כשימשמש בה ידע שהוחזר לו הגניב' שהרי יש בו מותר אבל הרי"ף והרמב"ם ס"ל דמהני כשנתן המעו' לכיסו שיש בו מעו' דמסתמ' אדם יודע כמה יש לו מעו' כיון דרגיל למשמש בכיסו תמיד והביאו הב"י וד"מ דעתם וכ' שכן עיקר וכן הוא מדויק ממ"ש המחבר אח"ז שכ' ז"ל אבל אם זרקן לכיסו שאין בו כלום לא יצא כו' משמע הא יש בו מעו' יצא בחזרתו אפי' מסתמ' והיינו כמ"ש והמחבר נקט בריש' ל' הטור ובסיפא ל' הרי"ף והרמב"ם דאלו הטור כ' בסיפא ז"ל אבל אם זרקן לתיבתו (ר"ל אפי' יודע מנין המעות שבו כיון שאין אדם עשוי למשמש בה) או לכיסו שלא ידע מנין המעות שהי' לו לא יצא כו' הרי דכ' גם בסיפ' דאף דיש בו מעות כל שלא ידע בו לא יצא והיינו לשיטתו הנ"ל וצ"ע מ"ש עוד מזה:
(א) באחריותו: דלא הוי השבה מעליא דכיון שידעו הבעלים שנגנב נתייאשו מלשומרו עוד ואף שהחזירו הא לא ידע הבעל מזה שישמרנו. סמ"ע.