שולחן ערוך חושן משפט שלח ב

כל המונע הבהמה מלאכול בשעת מלאכה לוקה שנאמר לא תחסום שור בדישו אחד שור וא' כל מיני בהמה וחיה בין טמאים בין טהורים וא' הדישה ואחד כל שאר מלאכות של גדולי קרקע ולא נאמר שור בדישו אלא בהווה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

לוקה שנאמר לא תחסום כו': בזה מותר הבהמה מן האדם שאינה לוקה וכמ"ש הטור והמחבר בריש סי' של"ז דאיתמעיט מדכתיב כנפשך וכמ"ש שם ע"ש:

ואחד כל מיני בהמה כו': דילפינן לה שור שור משבת דכתיב גביה וכל בהמתך:

ולא נאמר שור בדישו אלא בהווה: פי' השור רגיל לעסוק בדישו ולאכול ממנו וכן הוא נמי בגמרא וברמב"ם ואע"ג דאיתא שם בגמרא וכבר כתבתיהו גם כן בסי' של"ז ושל"ח דאצטריך למכתב דיש למגמר מינה דמותר לאכול מהתלוש עד גמר מלאכת האחרון שבה המחייב במעשר או בחלה ושור איצטריך למכתב לאקושי חוסם לנחסם דהיינו שור לאדם ללמוד זה מזה מ"מ מדפרט הקרא שור יותר משאר בהמ' ודיש יותר משאר דברי' התלושים שאינם נגמרים למעשר (ואע"פ שאינו קושיא דמאחר שעכ"פ הוצרכה התורה לכתוב אלו או כיוצ' בו א"כ מה לי זה ומה לי זה) אמרינן דדיבר הכתוב בהווה וק"ל:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}