שולחן ערוך חושן משפט שכד א

החוכר שדה מחבירו לזורעה שעורים לא יזרענה חטים מפני שהחטים מכחישות את הקרקע יותר מהשעורים חכרה לזורעה חטים יזרענה שעורים קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית (וי"א בהפך תבואה לא יזרענה קטנית קטנית יזרענה תבואה) (טור ס"א) ובבבל וכיוצא בה לא יזרענה קטנית מפני שהקטנית שם מכחשת את הארץ:

הגה: וי"א בהפך דבבבל יכול לזרוע מה שירצה (טור) י"א דכל זה בחכירות אבל בקבלנות יכול לשנות אפילו לדבר המכחיש (טור ורש"י) ויש חולקין וסבירא להו דאפילו לדבר שאינו מכחיש אינו יכול לשנות בקבלנות (המגיד פרק ח' דשכירות):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

וי"א בהפך תבואה כו': עד"ר שכתבתי ליישב וכי פליגי בסברא הידוע לעובדי אדמה איזה מכחשת יותר ועמ"ש בסמוך:

ובבבל וכיוצא בו לא יזרענה קטנית כו': תימא הלא לפי גירסתם וסברת י"א תבואה מכחשת את הארץ יותר וא"כ למה לא ישנה לקטנית לטובת המחכיר (וסברא רחוקה לו' שבא"י הטבע של הארץ היא מהופך מבבבל שתבואה מכחיש יותר) וי"ל דה"ק בבל אף שהיא לחה יותר מא"י מ"מ הארץ אינה שמינה כ"כ כמו בא"י ואפי' קטנית מכחיש את הארץ מ"ה לא ישנה ממה שהתנה המחכי' די"ל דהמחכי' צריך לתבואה וניחא ליה בזריעתה אף אם יכחיש את הארץ יותר מקטנית משום דלקטנית אינו צריך וקפיד בכחישתו בה שלא לצורך ואע"פ שהחוכר המשנה צריך לקנות לו מן השוק כפי התנאי שהתנה עמו מ"מ י"ל דניחא ליה טפי בתבואה הצריכה לו וגדילה בשדהו שהרי צריך ליתן לו שכירתו ממה שגדל בשדיהו כמ"ש בסי' שלפני זה ולפ"ז כ"ש דאם א"ל לזרוע קטני' דלא יזרענה תבואה בבבל משא"כ בא"י ששם הארץ שמינה וטובה יותר ומ"ה אף אם ישנה מדעת המחכיר וזורע דבר שאין צריך לו מ"מ כיון דלא הזיק לו בכחישת הארץ כלל לא הקפידו בזה ומ"מ מקטנית לתבואה לא ישנה כיון דהתבואה צריכה כח יותר מקטנית ומזיק לו בכחישה מעט אף שהיא שמינה וטובה וישיב זה הוא דוחק וגם אכתי אינו מיושב וכי פליגי רש"י והרא"ש עם הרי"ף והרמב"ם בדבר הידוע לכפריים אם קטנית מכחיש טפי מהתבואה או איפכא וכתבתי דרך אחר ליישב הקושיא בדרישה וע"פ אותו דרך דוקא קאמר מתבואה לקטנית לא ישנה בבבל הא משעורין לחיטין מותר לשנותו ואותו הדרך הוא נכון ליישב בו דברי הרי"ף והרמב"ם אבל דברי המחבר ומור"ם א"א ליישב בו עיין שם ודו"ק:

אפילו לדבר המכחיש כו': כיון דדמי' של השינוי שווים טפי לא יקפיד הנותן שהרי יטול חלקו מדבר הטוב ואמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה:

אינו יכול לשנות בקבלנות: הטעם כיון דקבלן אינו נותן לו אלא ממה שגדל בשדה י"ל שקפיד הנותן לזרוע דוקא מין זה שהתנה עמו משום שהוא צריך לו:

באר היטב

עריכה

(א) בהפך: עיין דרישה שכתבתי שם ליישב וכי פליגי בסברא הידוע לעובדי אדמה איזה מכחשת יותר. סמ"ע.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}