שולחן ערוך חושן משפט שח א
שולחן ערוך חושן משפט · שח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
השוכר בהמה לרכוב עליה איש -- לא ירכיב עליה אשה (וה"ה לעכו"ם) (מרדכי פרק האומנין) (מיהו יש אומרים דוקא לכתחלה אבל אם עבר והרכיב עליה אשה אע"פ שניזוקה הבהמה אינו חייב לשלם (המגיד פ"ד דשכירות בשם הרשב"א) ויש חולקין (שם לדעת הרמב"ם) ולכולי עלמא אם מנהג המקום להתייקר ברכיבת הנשים צריך להוסיף לו כפי המנהג) (המגיד הנזכר לעיל).
לרכוב עליה אשה -- ירכיב עליה איש:
מפרשים
לא ירכיב עליה אשה: שהיא כבידה:
וה"ה לעכו"ם: דסתם עכו"ם אינו מקפיד על ממונו של ישראל:
אינו חייב לשלם: כיון דבהמה עומדת לרכוב עליה ג"כ אשה אע"ג דזה השוכר א"ל שירכיב עליה איש מ"מ לאו פשיעה מיקרי דאם א"ל לרכוב אשה היה ג"כ משכירה לו אלא שהיה צריך להוסיף מה בשכירתו גם זה יוסיף בשכירות ופטור מאונסין:
(א) ויש חולקין. כ' בד"מ דהיינו תשוב' הרא"ש דלקמן סי' ש"ט סעיף ג' וריב"א במרדכי ולפ"ז ק"ק אמאי סתם הרב לקמן כהמחבר אבל נראה לחלק דשאני התם כיון שהזכיר המשכיר שיחזיר למחר אם כן ה"ל למידק דיודע בבהמתו וכן י"ל דמיירי ריב"א במרדכי שאמר המשכיר אני משכירה לך שירכוב עליה ישראל משא"כ הכא ששכרה איש סתם ואה"נ אלו שכרה סתם והמשכיר א"ל בפי' אני משכירה לרכוב עליה איש חייב וחילוק זה הוא בתלמידי רשב"א מביאם ב"י בס"ס זה והסכים עמהם ומביאו בד"מ ובסמ"ע לקמן ס"ק י"א בסתם וגם בלא"ה ל"ד לריב"א דכיון דסתם עכו"ם אינו חס על ממונו של ישראל הוי פשיעה גמורה ודוק:
(א) אשה: שהיא כבידה. ולא עובד כוכבים דמן הסתם אינו מקפיד על ממונו של ישראל. סמ"ע.
(ב) עבר: כיון דבהמה עומדת לרכוב עליה אשה ג"כ אע"ג דשוכר זה א"ל שירכיב עליה איש מ"מ לאו פשיעה מקרי דאם א"ל להרכיב אשה היה ג"כ משכירה אלא שהיה צריך להוסיף לו בשכירתו גם זה יוסיף בשכירות ופטור מאונסין. שם.
(ג) חולקין: כתב בד"מ דהוא תשובת הרא"ש דלקמן סי' ש"ט סעיף ג' וריב"א במרדכי ולפ"ז ק"ק אמאי סתם הרמ"א שם כהמחבר אבל נראה לחלק דשאני התם כיון שהזכיר המשכיר שיחזיר למחר א"כ ה"ל למידק דיודע בבהמתו וכן י"ל דמיירי הריב"א במרדכי שאמר המשכיר אני משכירה לך שירכוב עליה ישראל משא"כ הכא ששכרה איש סתם ואה"נ אילו א"ל המשכיר בפירוש אני משכירה לרכוב עליה איש חייב וחילוק זה הוא בתלמידי רשב"א מביאם ב"י בס"ס זה והסכים עמהם ומביאו בד"מ ובסמ"ע לקמן בסתם. ש"ך.