שולחן ערוך חושן משפט רצו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · רצו · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

א' המפקיד או המשאיל או המשכיר את חבירו בעדים או שלא בעדים דין א' יש להם כיון שהודה זה מפי עצמו שהפקיד בידו או שהשאילו או שהשכירו ה"ז נשבע שבועת השומרים שאין אומרים מגו לפוטרו משבועה אלא לפוטרו מלשלם.

(וי"א דאמרינן מיגו ליפטור משבועה אלא שאין זה מיגו טוב לכן לא אמרינן ליה) (טור בשם הרא"ש ור"ן ר"פ הנשבעין והמגיד פ"ב דשכירות):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שאין אומרי' מיגו לפטרו משביעה:    פירוש כשהפקידו בלא עדים אף דאם רצה היה יכול לכופרו ולו' שלא הפקדתני מעולם והי' פטור משבועת השומרים לא אמרי' מיגו לפטרו משבועה כי דוקא בהוצאת ממון הקילו לומר מיגו כי קשה להוציא הממון מיד בעליו אבל היכא שנפטר בשבועה מהוצאות ממון לא רצו חז"ל לפטרו משבועה מכח המיגו והי"א שכ' מור"ם החולקין (והן הרא"ש וסייעתו) ס"ל דאמרינן מיגו להפטר משבועה וכ"כ הטור בשם הרא"ש בסי' צ"ג ס"ז ז"ל אין חילוק בין ממון לשבועה דשבוע' אתיא לכלל ממון דשמא לא ישבע ונמצא מתחייב ממון עכ"ל אלא שכאן מודה הרא"ש דאינו נפטר משבועה במיגו דלא הפקדתני מטעם שכ' הטור כאן בשמו והוא דאין זה מיגו טוב דאין יכול להעיז בפני המפקיד לומר לא הפקדתני מעול' או החזרתיו לך כיון דהלה עומד נגדו ויודע האמת שהפקידו ולא החזירו לו משא"כ טענת נגנבה ומתה דאין המפקיד יודע האמת ויכול להיות שכן הוא כדברי הנפקד ומהתימ' על "ע"ש שנדחק ליתן טעם לפגם למה ס"ל להרמב"ם דלא אמרינן מיגו להפטר משבועה וטעמו מבואר ונגל' דלא הקילו לפטרו מכח מיגו כ"א כדי להשאיר הממון ביד בעליו דקשה על חז"ל להוציא הממון מיד בעליו ובמ"ש בסי' צ"ג הנ"ל:

לכן לא אמרינן ליה:    ודוקא בשבועה כזו שחייב בה השומר מן התורה לא אמרינן ליה אבל בטור סי' צ"ג ס"ז הנ"ל דקאי אשותפין ואריסין והאפטרופסים שתקנו חכמים לישבע בהן אטענת ספק של השותף שחששו שמא מורה היתר לנפשו להחזיק בידו ממון השותפין בשביל שכר טרחו שם כתב הרא"ש דאמרי' מיגו לאפטורי' משבוע' אף דגם שם המיגו דאי בעי היה אומר לא נשתתפו מעולם הוא מיגו דהעז' מ"מ כיון דעיקר השבועה אינה אלא תקנת חז"ל הקילו בה ומהתימ' על מור"ם ז"ל שלא כתב שם בהגהותיו בש"ע ס"ב דעת הרא"ש דאמרינן שם מיגו לאפטורי' משבוע' כמ"ש כאן ושם ה"ל לכותבו כיון שהם המה מחולקים בדין דהמחבר פסק כרמב"ם דלא פטרינן ליה משבועה במיגו והרא"ש ס"ל דפטור מהשבועה בהמיגו ולא כאן דאין נ"מ כאן בדין אלא בטעם וצ"ע.

ש"ך - שפתי כהן

(א) שאין אומרים מגו לפטרו משבועה כו'. עיין בסמ"ע ס"ק א' שדחה דברי הע"ש ולפע"ד דברי הע"ש נכונים ומוכרח לומר כדבריו דאל"כ אין טעם לחלק בין ממון לשבוע' גם הל' שכתב הסמ"ע משום דקשה על חז"ל להוציא הממון מיד בעליו כו' אינו נכון דהא מגו דאורייתא הוא וכל היכא דאיכא מגו פטור מדאורייתא מממון וא"כ תצטרך לומר שהתורה הקילה בממון ולא בשבוע' וזה דוחק ועוד דמה טעם יש בדבר הא שבועה אתיא לכלל ממון וכמ"ש הרא"ש אלא בע"כ צ"ל כמ"ש הע"ש וז"ל כשאדם טוען לפטור עצמו מממון בטענותיו הוא במחשבתו מקבל עליו כו' עד הוא עצמו לא חשב להפטר משא"כ במגו דממון מפטור לפטור נ"ל עכ"ל והשתא יש טעם לחלק בין ממון לשבוע' ודוק עיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' רצ"ב:


(ב) אלא שאין זה מגו טוב כו'. דהיה מעיז מיהו דוקא הכא כיון שהפקיד אצלו וכן במ"מ לא אמרינן דיה' נאמן במגו דאי בעי כופר הכל משום דהיה מעיז כיון שהלוה לו והי' כפיר' אבל בעלמא אמרי' שפיר מגו בכה"ג כמ"ש לעיל סי' צ"ג בשם התוס' ועוד הוכחתי שם כן ממקומו' אחרים וכבר הארכתי בזה לעיל ס"ס פ"ב בדיני מגו אות ו' ע"ש ועיין בסמ"ע ס"ק ב' עד מ"מ כיון דעיקר השבועה אינה אלא תקנת חז"ל הקילו בה כו' ולפמ"ש לעיל דבעלמא אמרינן שפיר מגו בכה"ג אין צורך לזה אלא בשותפים כיון דלא היה כפיר' אמרינן מגו ודו"ק:



באר היטב

(א) משבועה:    פירוש כשהפקידו בלא עדים אף דאם רצה הי' יכול לכפור ולומר לא הפקדתני מעולם והי' פטור משבועת שומרים לא אמרינן מגו לפוטרו משבועה ודוקא בהוצאת ממון הקילו לומר מגו כי קשה להוציא ממון מיד בעליו אבל היכא שנפטר בשבועה לא רצו חז"ל לפטרו מכח המגו והי"א שכתב הרמ"א ס"ל דאמרינן מגו לאפטורי משבועה וכ"כ הטור בשם הרא"ש בסי' צ"ג ס"ז דאין חילוק בין ממון לשבועה דשבועה אתיא לכלל ממון דשמא לא ישבע ונמצא מתחייב ממון אלא דכאן מודה דאינו נפטר משבועה במגו דלא הפקדתני מטעם דהוי מגו דהעזה ומהתימה על הע"ש שנדחק ליתן טעם כו' עכ"ל הסמ"ע. והש"ך הסכים לדברי הע"ש וכתב דדבריו נכונים ומוכרחים הן ע"ש ועיין בתשו' מבי"ט ח"ב סי' רצ"ב.


(ב) טוב:    מיהו דוקא הכא כיון שהפקיד אצלו וכן במודה מקצת לא אמרי' דיהא נאמן במגו דאי בעי כופר הכל כיון שהלוה לא הי' מעיז אבל בעלמא אמרינן שפיר מגו בכה"ג כמש"ל סי' (צ"ב) [צ"ג] בשם התוספות ועוד הוכחתי שם כן ממקומות אחרים וכבר הארכתי בזה סוף סימן פ"ב בדיני מגו אות ו' ע"ש. ש"ך.



קצות החושן

(א) אלא שאין זה מגו טוב. עמ"ש בזה בסי' צ"ג סק"א:





▲ חזור לראש