שולחן ערוך חושן משפט רסט א
שולחן ערוך חושן משפט · רסט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
המגביה מציאה לחבירו אע"פ שלא אמר לו כלום זכה בה:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
המגביה מציאה לחבירו כו': פי' ראובן שאמר בשעה שמגביה המציאה מע"ג קרקע הריני מגביה מציאה זו כדי לזכות בו לשמעון קנאה שמעון ואין ראובן יכול לחזור בו ועמ"ש בס"ס זה:
ש"ך - שפתי כהן
(א) המגביה מציאה כו'. פי' ראובן שאמר בשעה שמגביה המציאה כו' עכ"ל סמ"ע ול"נ דאפילו לא אמר כלום אם מודה שהיתה כוונתו לכך וכן משמע מדברי הפוסקים ועמ"ש ס"ס זה בשם הפוסקים:
באר היטב
(א) לחבירו: פי' ראובן שאמר בשעה שמגביה המציאה מע"ג קרקע הריני מגביה מציאה זו כדי לזכות בה לשמעון קנאה שמעון ואין ראובן יכול לחזור בו עכ"ל הסמ"ע ול"נ דאפי' לא אמר כלום אם מודה שהיתה כונתו לכך וכן משמע מדברי הפוסקים ועמ"ש בס"ס זה. ש"ך.
קצות החושן
(א) המגביה מציאה לחבירו. כת' הסמ"ע ז"ל פירוש ראובן שאמר בשעה שהגביה המציא' מע"ג קרקע הריני מגבי' מציא' זו כדי לזכות בה לשמעון קנאה שמעון ע"כ. ובש"ך כתב ול"נ דאפי' לא אמר כלום אם מודה שהי' כוונתו לכך וכן משמע מדברי הפוסקים עכ"ל. ונראין דברי הסמ"ע דכיון דקי"ל דברים שבלב אינן דברים א"כ מחשבה גריד' לאו כלום היא. וכן נרא' מהא דכתב בש"מ סי' רי"ב שעיף ח' קנה קרקע אדעת' שיעשנו הקדש דלא מהני הקדש בלב ע"ש ואי נימ' דזוכה לחבירו במחשב' א"כ התם נמי נימ' דזוכה הקדש מדין מגביה מציאה לחבירו דמהני נמי להקדש כדאית' בנדרים (דף ל"ב) הי' לפניו ככר של הפקר והקדישו דמפרש לה הר"ן דאמר שיזכה לד' אמותיו להקדש ע"ש וכן מבואר בירושלמי פ"ק דפרה בהא דאמר דוד ואני בעניי הכינותי ע"ש במגביה מציאה ראשון ראשון להקדש אלא צ"ל דאפי' זוכה לחבירו נמי צריך דיבור ובמחשבה לזכי' לא מהני:
אמנם בפ' הגוזל (דף ק"ב) גבי בגדים וצבע שצבע לשמן ע"ש דפריך וכי מי הודיע לצבע שיקנה צבעו לאשה ע"ש ומשמע דהבעל זוכה לאשה בבגדים וצבע שצבע לשמן במחשבה גריד' ואפשר דהתם מיירי נמי שאמר מתחלה לפני עדים שקונה לשמן אלא שלא הודיע לצבע כו' וכן נראה מוכרח דאי לא תימ' הכי היכי נאמן לאפקועי כח הקדש במה שאומר שקנה וצבע לשמן ואכתי צ"ע. והאי דסי' רי"ב י"ל דלא קנה בתחלה להקדש דאם קנה להקדש הוי זוכה הקדש מדין מגביה מציאה לחבירו אפי' במחשבה לפמ"ש בש"ך אלא שקנה קרקע אדעתא שיעשנו הוא הקדש וא"כ הקדש לא זכה עד שיעשנו הקדש ומה שמחשבתו הי' לעשותו הקדש הוי נדר שבלב ומש"ה לא מהני. ולפמ"ש בסי' קפ"ג סק"ג בשם רי"ו שאם קנה במעותיו ומתכוין לזכות לחבירו דלא קנה חבירו אפילו אמר בפני עדים לצורך חבירי אני קונה במעותי ומשום דדעת המוכר לאקנוי' לבעל המעות ולא קנה חבירו עד שיודיע למוכר ע"ש א"כ בהקדש אפי' קנה אדעתא דהקדש נמי לא קנה הקדש כיון דקנאה במעותיו צריך הודעה למוכר. מיהו אם אמר לו אדעתיה ראובן בפ' תיגבי' מציאה לו והגביה במחשבתו לזכוחת לראובן קנה ראובן דזה אינו דברים שבלב אלא דברים שבלב כל אדם דכיון ששתק אדעת' דידי' ודאי אגבהי' וה"ל דברים שבלב כל אדם דמהני וכמ"ש בסי' י"ב סק"א ע"ש: