שולחן ערוך חושן משפט רנ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנ · יג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

שכיב מרע שכתב לאחד וחזר וכתב לאחר -- האחרון קנה, שיש לו לחזור עד שימות (אם פירש שיהא במתנת שכיב מרע, כמו שנתבאר סעיף ט'), בין בכל בין במקצת, בין לעצמו בין לאחר. ואפילו כתב וזיכה לראשון, וכתב וזיכה לאחרון -- האחרון קנה, ששכיב מרע שזיכה עדיין מתנת שכיב מרע היא.

(וע"ל סעיף ד' דתפיסה לא מהני. מיהו אם כתב והגיע המתנה ליד המקבל מתנה, משמע בטור דמהני, וצריך עיון מנא ליה).

אבל שכיב מרע שכתב וזיכה וקנו מידו -- אין לאחר קנין כלום ואינו יכול לחזור בו, לא לאחר ולא לעצמו, בין שנתן בכל בין שנתן מקצת.

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שכיב מרע שכתב לא' וכו':    ☜ ועיין בב"י סי"ז שהאריך בשם הרשב"א בדין יעקב שנתן קרקע א' לבנו ראובן במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה ולאחר כמה שנים ציוה יעקב מחמת מיתה וחילק נכסיו ונתן אותו קרקע לשמעון בנו וציוה לכתוב בסוף הצוואה שכל מי שיבא לערער על הצוואה לא יטול בנכסיו כו' ופסק דשמעון לא זכה כלום ואף דראובן אין יכול להחזיק בקרקע מכח התנאי דאביו כל ימי חייו מ"מ יזכו בה יורשי ראובן עכ"ל ד"מ סי"ז:

בין בכל בין במקצת:    הטור כתב על לשון הרמב"ם ז"ל ול"נ דמתנות שכ"מ במקצת דינו כמתנת בריא לכל דבר ואינו יכול לחזור בו עכ"ל והמ"מ והב"י כתבו דאיירי שפירש דבריו שנתנו לו בתורת מתנות שכ"מ ע"ש והוא הוא מ"ש מור"ם כאן בהג"ה אם פירש שיהא במתנת שכ"מ כמ"ש בסעיף ט' עכ"ל וטעות סופר נפל בדפוס שקבעו הג"ה זו לפני זה שלא במקומו ובש"ע עם הגהות כתיבת יד של מור"ם מצאתי בהדיא שכתבוהו אמ"ש המחבר בין במקצת וכמ"ש ובע"ש השמיטו לגמרי ולא שם לבו למ"ש ואולי כוון למ"ש בדרישה שגם התוס' כתבו דמיירי אפי' במתנה במקצ' וכתבתי ישוב לתמיה' הטור ע"ש:

בין לעצמו בין לאחר:    ע"ל ס"ס קכ"ה דכ' הטור בשם הרמ"ה דא"י לחזור בו ל תנו לאחר אחר שנתנו ליד השליח ע"ש וצריך לומר דהתם מיירי דנתנו ליד השליח ליתנו ליד המקבל מיד וכיון שהוציא הממון כ"כ מרשותו ס"ל דאינו יכול לחזור בו אף שעדיין לא בא ליד המקבל והכא מיירי דאמר למזכ' שלא יתנהו לו עד שימות ועפ"ר:

ואפי' כתב וזכה להראשון כו':    כן הוא ג"כ ל' הגמ' והטור כתב בו ב' פירושים והאחד מהן הוא פי' ר"י והרא"ש שפירשוהו דאפי' כתב ומסר הכתב ליד המקבל וגם זיכה המתנה להמקבל ע"י אחר כגון אם הם מטלטלים ונתנן ליד אחר שיזכה בהן להמקבל ואם היה קרקע אמר לאחר לך חזק וקני לפלוני אפ"ה יכול לחזור בו עד שיקנהו לו ג"כ בקנין דאז אמרי' דכולי האי לא עביד ליה אם לא היה דעתו להקנותו לו בהקנא' גמור' במעכשיו וה"ה קנין בלא זיכה לו ע"י אחר ג"כ לא מהני אף אם כ' ומסר לו השטר ודו"ק:

האחרון קנה כו':    עיין בטור סכ"ב דכתב ז"ל ודוקא במיפה כחו דשני כו' והמחבר ומור"ם השמיטוהו ונראה דטעמייהו הוא כמ"ש בפרישה דלא הצריכוהו יפוי כח דהשני אלא כשג"כ יפוהו כוחו דהראשון אבל אם לא יפה כוחו דשום א' ג"כ קנה השני וכמ"ש הטור בהדיא בסל"ב ע"ש מ"ש עוד:

דתפיסה לא מהני כו':    נראה דר"ל אם המקבל בעצמו תפסן לא מהני ויכול לחזור בו ומה שמסיק וכתב מיהו השכ"מ או שלוחו נתנוהו ליד המקבל משמע בטור דמהני ושלא ידענ' מנא ליה כונתו במשמעו' הטור נראה דהוא ממ"ש הטור בענין זה בסכ"ב ז"ל וכן אם כתב לו שטר למסרן לידו וזיכה לו המתנה ע"י אחר כו' עד אפ"ה יכול לחזור בו אם אין בו קנין כ"ז שלא הגיע המתנה ליד המקבל עכ"ל משמע ומוכח מדיוק דבריו בהדיא דאם הגיע ליד המקבל דאינו יכול לחזור בו ומ"ש מור"ם דלא ידע מנ"ל ע"ל בס"ס קכ"ה דכ' רבינו בשם הרמ"ה ג"כ דאף אם שליח השכ"מ כבר נתנו ליד המקבל בציווי השכ"מ אפ"ה אם עמד יכול לחזור בו מיהו י"ל דשאני הכא דמיירי דכ' ומסר השטר וגם זיכה המתנה ליד אחר דזה ס"ל להטור דכ"ע מודים דתו לא מצי למיהדר ביה כאלו ג"כ קנה מידו דנתבאר דאינו יכול לחזור בו וכ"כ בד"מ בעצמו בס"ו דיש לחלק בזה ע"ש ועוד יש לחלק דלא כ' שם דיכול לחזור אלא בעמד משא"כ כאן דאיירי דחזר בלא עמד וכמ"ש בסעיף ד' בביאור דברי המרדכי והוא שייך למ"ש כאן ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

(טו) ש"מ כו' עיין בס' א"א דף צ"ט ע"ב ומבי"ט ח"א סי' ו':


(טז) בין שנתן מקצת אם פירש כו' ודוק היטב:



באר היטב

(כח) במקצת:    כאן שייך הג"ה אם פי' כו' כ"כ הסמ"ע והש"ך ע"ש ועיין בתשו' מבי"ט ח"א סי' ו' ובס' א"א דף צ"ט ע"ב.



קצות החושן

▲ חזור לראש