שולחן ערוך חושן משפט רנ י
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רנ · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שכיב מרע שנתן הנכסים, שהדבר גלוי שהם כל נכסים שיש לו -- הרי זה כמתנה במקצת (וצריכה קנין) (טור). ואם קנו מידו ועמד -- אינו חוזר; חוששים אנו שמא נשארו לו נכסים אחרים במדינת הים. עד שיאמר: "כל נכסי שהם אלו" או שהוא מוחזק שאין לו נכסים אלא אלו ואז תהיה המתנה בכל.
מפרשים
שהדבר הגלוי שהן כל הנכסים כו': פי' שאין אנו יודעין משום נכסים שיש לו עוד אפ"ה אמרינן דיש לו נכסים במקומות אחרים וה"ל כמתנת שכ"מ במקצת דלכ"ע אם קנו מידו ועמד דא"י לחזור בו אבל לענין אם מת בלא קנין ובאו היורשין לחזור בהן בטענ' שהיתה מתנות שכ"מ במקצת בלא קנין בזה כתב המ"מ בשם הרמב"ם דאין שומעין להן לגרוע חלק המקבלים אבל הרא"ש והטור כתבו דבכל ענין חשבינן ליה כמתנת שכ"מ במקצת וזה היה כונת מור"ם ז"ל שהוסיף על לשון המחבר (שהוא כלשון הרמב"ם) שני תיבות וצריכה קנין והוא מלשון הטור ור"ל דאם לא קנו מידו ומת יכולין היורשים לחזור בהן ועפ"ר:
חוששין אנו כו': כן הוא לשון הגמרא ומצינו לשון חוששין בין לקולא בין לחומרא כמו דחיישינן שמא חוץ לחומה לנו וכן הרבה ועפ"ר גם עיין מה שכתב בס"ג שהרא"ש מדמה לזה מקדיש נכסיו בשעה שהיה שכיב מרע ושהמחבר חילק ביניהן:
עד שיאמר כל נכסי שהן אלו: פירוש ל"מ אם אמר סתם שנתן לו כל נכסיו דבמשמעותו בכל מקום שהן הן בכאן הן במקום אחר אלא אפי' לא אמר ליה אלא אני נותן לך כל נכסי שהן אלו וקחשיב והולך שדה פלוני ופלוני נכסיו שיש לו בכאן הגלוים מ"מ כיון דהזכיר לשון כל תו לא חיישינן דאית ליה עוד במקום אחר ועפ"ר ודו"ק:
או שהוא מוחזק שאין לו נכסים: כן הוא לשון הגמר' ובטור כתב שרשב"ם פירשו שיהא מוחזק בעדים שאין לו יותר ושר"י כתב שאין צריך עדים אלא בחזקה בעלמא סגי וסתימת דברי המחבר משמע דס"ל ג"כ כפירוש ר"י ועוד דא"כ ה"ל זו ואצ"ל זו במאי דכת' לפני זה דבאומר כל נכסי שהן אלו סגי וק"ל:
(כא) מוחזק: כן הוא לשון הש"ס ובטור כתב שהרמב"ם פירש שיהא מוחזק בעדים שאין לו יותר ור"י כתב שא"צ עדים אלא בחזקה בעלמא סגי ומסתימ' דברי המחבר משמע דס"ל כפי' ר"י ועוד דא"כ ה"ל זו ואצ"ל זו במ"ש לפני זה דבאומר כל נכסי שהן אלו סגי וק"ל. שם.
(יא) שמא נשארו לו נכסים אחרים ברא"ש כת' הטעם משום דמספיקא לא מבטלינן המתנה ע"ש ומה"ט נמי פסק בספיקא דהקדיש וחילק לעניים דמספיקא לא מבטל ההקדש וע"ש ובסמ"ע סק"י הקשה על הש"ע דס"ל בהקדש וחילק לעניים דבטל ההקדש מספיקא ואלו כאן ס"ל ומספיק' לא מיבטל המתנה ע"ש ולא קשה מידי דכבר כתב הרשב"א בהא דאמרי' שמא יש לו נכסים אחרים הוא משום דהקנין מורה שיש לו נכסים במדינה אחרת דאם אין לו נכסים למה לו הקנין הא דברי שכ"מ כמסורין אלא משמע דרוצה ליתן מתנת בריא ומשום דיש לו נכסים במדינה אחרת ע"ש וא"כ לא קשה מידי וכן בנימוקי יוסף שם כת' וז"ל ואע"ג דה"ל לאוקמי ממונא בחזקת מארי דספק הוא כו' מ"מ כיון דאוקמה מתני' באומר כל נכסי משמע דהכא אמר שדה פ' לפ' ומדקאמר הכי ולא קאמר כל נכסי מוכח מלתא שפיר דאית ליה עוד נכסים במדינה אחרת כו' ע"ש ולפמ"ש בנימוקי יוסף נמי לא קשה מידי. וע' משנה למלך פ"ט מזכי' שהקשה על האי דרשב"א מהא דתנן לא כת' בה שכיב מרע והנותן או' שכ"מ הייתי והמקבל או' בריא היית דפליגי ר"מ וחכמים והא ודאי בקנין איירי דבלא קנין ליכא מתנה כלל וכיון דהיה קנין נימא דודאי בריא היה כיון שאין דרך מתנת שכ"מ להקנות בקנין ע"ש ונראה דהתם משום ריעותא דאיתיה בגוה במה דלא כת' בה כד הוי מהלך על רגלוהי בשוקא וכדאמרי' שם בגמ' פ' מי שמת דף קנ"ד וכן אמר רבא ראיה בעדים א"ל אביי מ"ט אילימא מדכולהו כתיב בהו כד הוי מהלך על רגלוהי בשוקא והא לא כתיב בה הכי ש"מ שכ"מ היה אדרבה מדכולהו כתיב בה כד קציר ורמי בערסיה והא לא כתיב ביה הכי ש"מ בריא הוי איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אוקי ממונא בחזקת מארי' וא"כ היינו טעמא דלא מחזקי' אותו בברי' אע"ג דכתב בה קנין מה שאין דרך לכתוב כן גבי שכ"מ משום דלא כת' בה כד מהלך כו' ש"מ דשכ"מ הי' ואע"ג דלא כתב בה נמי כד קצר כו' מידי ספיקי לא נפקא כיון דאית בי' נמי ריעותא דלא כת' בה כד מהלך וכו' אבל היכא דליכא שום ריעותא אמרי' מדקנו מידו ש"מ שרצה ליתן מתנת ברי' ומדאמרי' מ"ט אלימ' מדכולהו כתיב כד מהלך והא לא כת' בה הכי ש"מ שכ"מ הי' אדרבה כו' ולמאי צריך הוכח' בשכ"מ הי' מדלא כת' כד מהלך תיפוק לי' דלא ידעי' אי ברי' אי שכ"מ מוקמינן נכסי' בחזקת נותן. ולפמ"ש הרשב"א דקנין מורה שהי' מתנת ברי' דגבי מתנת שכ"מ לא הי' צריך קנין לזה מקשו אביי מ"ט דהא כיון דכתיב קנין ש"מ ברי' אילימא מדכולהו כתיב כד מהלך והא לא כתיב בה הכי ש"מ שכ"מ ומש"ה אע"ג דכתיב בה קנין מרע לי' במה דלא כת' בה כד מהלך אדרבה מדכולהו כתיב כד קצר והא לא כת' הכי ש"מ ברי' הוי וכיון דלא מוכח מתוך הכתב א"כ ראוי לו' שהי' ברי' מצד הקנין דמורה שהי' ודאי מתנת ברי' וכמ"ש הרשב"א לזה משני איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ומידי ספיקא לא נפק' ואין הקנין מכריע הספק כיון דאית בה ריעותא דלא כתב כד מהלך וכמ"ש ואוקי ממונ' בחזקת מארי':