שולחן ערוך חושן משפט רז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מכר לו סתם וא"ל הלוקח מדעתו כשיהיו לך מעות תביאם לי ואני אחזור לך קרקע זו הרי התנאי קיים והלוקח אוכל פירות ואין בזה אבק רבית שהרי מעצמו חייב עצמו בתנאי זה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

הרי התנאי קיים והלוקח אוכל פירות:    דברים אלו כתבן הרמב"ם והביאו ג"כ הטור וכ' על זה וזה לשונו ואיני מבין דבריו כיון שמחשב אותו תנאי וצריך הלוקח לקיימו א"כ היאך יאכל הפירות אלא ודאי אין כאן תנאי כלל עכ"ל ור"ל כיון שהתנאי זה ה"ל להמוכר להתנות שהוא טובתו והלוקח התנהו פטומי מילי בעלמא הוא וכנ"ל בס"א שכן דעת הרא"ש והרמב"ם שחולק וס"ל דמהני תנאי של לוקח הוה ליה הלואה ואסור לאכול פירות והב"י כ' ישוב לדברי הרמב"ם דמיירי שאחר שכבר נגמר המקח התנה הלוקח וקנו מידו על תנאי זה מ"ה המכר קיים וגם התנאי בקנין צריך לקיימו כיון שכבר נגמר המקח בהיתר בלי תנאי בעולם כו' וכתבתיהו בדרישה ע"ש ובכ"מ כתב פירוש ויישוב אחר לדברי הרמב"ם והוא דבין הרישא כשהתנ' המוכר ובין הסיפא כשהתנ' הלוקח מיירי שהתנה קודם גמר מקח ובלא קנין על התנאי אלא דברישא דהתנה המוכר אסור לאכול פירות דה"ל כמי שלוה בריבית דהרי לא היה דעתו למכור אלא על תנאי זה ובדידיה תליא מילתא דכשירצה יביא המעות ויקח הקרקע אבל כשמוכר לא התנה אע"פ שהתנה הלוקח וגם המוכר החזיר התנאי וצריך לקיים התנאי כיון שהחזיר המוכר התנאי מ"מ כיון שייאש המוכר נפשו מלהתנות אלא שהלוקח התנה והבטיח על כך כדי שלא יצטער המוכר אין שם הלואה בריבית בזה תדע שהרי ידו על התחתונה שאם יתייקר יביא המוכר מעותיו ויקחהו ואם יוזל יניחנו ביד לוקח מ"ה מותר לאכול פירותיה כל זמן שהוא ביד הלוקח עכ"ל הכ"מ בשינוי לשון לתוס' ביאור ע"ש:
 

ש"ך - שפתי כהן

(י) מכר לו סתם כו' עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב סימן ל"ב ובתשו' ן' ל"ב ס"ב סי' ע"ד וס"ד דף ע"ח ובתשו' מבי"ט ח"א סי' קצ"ה וסי' רי"ח בסופו ובמהרי"ט סי' ק"ב:
 

באר היטב

(יד) סתם:    עיין בסמ"ע ובט"ז שהאריכו בביאור דין זה ע"ש ובתשו' רש"ך ס"ב סי' ל"ב ובתשו' ן' לב ס"ב סי' ע"ד וס"ד דף ע"ח ובתשו' מבי"ט ח"א סי' קצ"ה וסי' רי"ח בסופו ובמהר"ט סי' ק"ב.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש