שולחן ערוך חושן משפט רג ט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רג · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
המטבע אין דרך שיזכה בו מעתה מי שאינו ברשותו אלא על גב קרקע כגון שקנה קרקע ועל גבו מעות או שישכור מקום המעות כיון שזכה בקרקע בכסף או בשטר או בחזקה או בקנין זכה במעות והוא שיהיו אותם מעות קיימים כגון שהיו מופקדים במקום אחר ולא כפר המפקיד אבל ראובן שהיה לו חוב על שמעון והקנה ללוי קרקע ועל גבו החוב לא קנה החוב אבל יכול הוא להקנות לו החוב (של ישראל) במעמד שלשתן כמו שנתבאר בסי' קכ"ו וכן יכול הוא להקנותו לו ע"י שימכור לו או יתן במתנה שטר החוב כמו שנתבאר בסימן ס"ו. (וע"ל סי' קכ"ג בדיני הרשאה):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
שיזכה בו מעתה: דקדק וכ' שיזכה בו דאלו דרך מקח וממכר יש דרך שיקנה בו וכמ"ש לעיל דאם משך ראובן מטלטלין של שמעון נתחייב ראובן לשמעון דמי שווין של המטלטלין אבל שיזכה בהן במתנה אין דרך כ"א ע"י אגב קרקע או ע"י ששוכר או קונה מקום המעות דאז ה"ל המקום חצירו וקונה לו חצירו המעות שבתוכו ומה"נ כ' שיזכה בו מעתה ר"ל מעתה מיד בלי שום משיכת דבר אחר כנגדו גם י"ל דמ"ש מעתה קאי אמ"ש לפני זה והכי קאמר מעתה דנתבאר דאין קונין המטבע בחליפין נמצא דאין להן זכייה כ"א ע"י אגב כו' וראשון נראה עיקר וע' פרישה מ"ש עוד מזה:
והוא שיהיו אותן מעות קיימי' כו': ולא כפר המפקיד כו' אהקנאה אג"ק דלפני זה קאי דאם כפר או שהוא בידו בתורת חוב לא שייך ביה לומר שיקנהו לו חצירו או על גב קרקע כיון דאין כאן דבר בעין שיקנה וגם נתבאר לעיל בר"ס קכ"ג דאין כותבין "הרשאה מן הדין אלא מכח תקנה ומזה לא איירי כאן כ"א במי שבא להקנותו לחבירו לגמרי ומכח דין וז"ש ע"ל בסי' קכ"ג "בדיני "הרשאה גם י"ל שרומז למ"ש שם דלהרא"ש כותבין הרשאה אפי' אמלוה ע"פ מכח דינא דגמרא וכמ"ש שם בסמ"ע ובפרישה מ"ש:
אבל יכול הוא להקנות החוב של ישראל: דקדק מור"ם לכתוב של ישראל דאי בשל עכו"ם יש בו חלוקי דינים כמו שכ' הטור והמחבר בסי' קכ"ו סכ"ב:
ש"ך - שפתי כהן
(ג) כגון שהיו מופקדים כו'. עיין בתשובת ר"ל ן' חביב סי' צ"ד ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ע"ז ובתשובת ר"מ אלשיך סי' פ"ז ובתשו' רמ"א סי' צ"ב דף קצ"ה ע"א:
(ד) אבל ראובן שהיה לו כו' ולא קנה החוב כו'. עיין במרדכי פרק הגוזל קמא הרבה פוסקי' דיכול להקנות חוב בקנין אג"ק וכן הוא במרדכי פ' הכותב בשם ר' אלעזר בר' שמשון ומביא דעה זו בהג"ה סי' ס"ו סכ"ו וצ"ע:
באר היטב
(יג) שיזכה: היינו במתנה דאילו במקח וממכר יש דרך שיקנה בו וכמש"ל דאם משך ראובן מטלטלים של שמעון נתחייב דמי שווין של המטלטלין לשמעון. סמ"ע ועיין בתשובת הגאון חכם צבי ז"ל סי' ט"ז.
(יד) מופקדים: עיין בתשובה ר"ל ן' חביב סי' צ"ד ובתשוב' ראנ"ח סי' ע"ז ובתשובת ר"מ אלשיך סי' פ"ז ובתשובת רמ"א סי' צ"ב.
(טו) החוב: עיין במרדכי פ' הגוזל קמא הרבה פוסקים דס"ל דיכול להקנות חוב באג"ק וכן הוא במרדכי פ' הכותב בשם ר"א ב"ר שמשון ומביא דעה זו בהג"ה סי' ס"ו סכ"ו וצ"ע. ש"ך.
קצות החושן
(ה) אותם מעות קיימים כת' בתשו' שארית יוסף סי' כ"ח ז"ל מדברי הנימוקי יוסף משמע דוקא בפקדון מטלטלין דכ' ז"ל ומיהו מטלטלין דפקדון יכול להקדיש דבכל דוכתי ברשות דידי' נינהו וכמ"ש הרי"ף משמיה דגאון עכ"ל הרי שמפרש פקדון מטלטלין ולא מעות והטעם נראה לפי שמעות פקדון יכול הנפקד להוציא כדתנן פ' המפקיד דמותרין ואין קשור קשר משונה ישתמש בהן משא"כ במטלטלין עכ"ל והרי מבואר כאן מדברי הש"ע שלפנינו דאפי' מעות קיימים נמי נקנה ומשום דכל זמן שלא הוציא ולא השתמש בהן והמפקיד בא לתבוע פקדונו כל זמן שמעותיו בעין אינו יכול להחליפן וליתן מעות אחרים תחתיהם וכמ"ש בסי' מ"ז סק"ה ע"ש והנ"י לא בא לאפוקי מעות פקדון אלא מטלטלין כדפרי':