שולחן ערוך חושן משפט ק ב

יש אומרים שהקובע זמן לפרעון חובו והגיע הזמן אין נותנים לו זמן אחר וי"א שגם לזה נותנים זמן ל' יום:

הגה: ואפי' בא ותבעו שלשים יום קודם הזמן מ"מ צריכים ליתן לו שלשים מיום הזמן (מרדכי פרק הנ"ל):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אין נותנין לו זמן אחר. דכיון דקבע לו זמן ה"ל כאלו התנה עמו שלא ידחנו יותר וה"ל להשתדל מעות קודם שהגיע הזמן:

וי"א שגם לזה כו'. וכן מוכח ממ"ש הטור בר"ס כ"ד דאפי' קבע לו זמן פרעון בשטר אפ"ה נותנין לו זמן ל' יום אם לא שפירש בשטר בלא דחייה דאז אמרינן כל תנאי שבממון קיים וכמ"ש מור"ם בסי' י"ו סי' י"ב בהגהותיו:

(א) וי"א שגם לזה נותנים לו זמן כו' מהרש"ל בפ' הגוזל בתרא סי' י"ב כתב דהיינו דוקא דלית ליה אלא קרקע אבל היכא דיש לו מטלטלי' לכ"ע אין נותנים לו זמן אח"כ וכתו' בת"ה היינו דוקא שקבע לו זמן בתחלת הלוא' אבל כשהיה תביעה ביניהם וקבע לו זמן לפרוע אמרי' אשתמוטי קמשתמיט ואם בא אח"כ לב"ד נותנים לו זמן ל' יום ודוקא שלא קיבל עליו בשבועה או בחרם עכ"ל:

(ב) ואפי' בא כו' כ"כ בד"מ שכן משמע במרדכי פר' הבית והעליה ולכאור' קשה דבמרדכי שם איתא להפך אבל כי דייקת שפיר תרח' שהרב יפה כוון דהא טעמו של רבינו תם במרדכי שם דאין נותנין זמן למי שקבע זמן כבר א"כ אי הוי נותנין זמן למי שקבע זמן כבר היו נותנים זמן גם לזה שתבעו קודם ל' וא"כ להי"א אחרונים שהביא המחבר אפילו בא ותבעו ל' יום קודם הזמן מ"מ צריכין ליתן זמן ל' יום מיום הזמן ומ"מ נראה דוקא שהנתבע חוזר ומבקש זמן אחר שהגיע הזמן אבל לא שיאמרו לו הב"ד עתה קודם הגעת הזמן יש לך ל' יום מיום הגעת הזמן כן נלע"ד ודוק:

באר היטב

עריכה

(ג) לזה: וכ"מ ממ"ש הטור בריש סימן כ"ד אפי' קבע לו ז"פ בשטר אפ"ה נותנין לו זמן ל' יום אם לא שפירש בשטר בלא דחייה דאז אמרינן כל תנאי שבממון קיים וכמ"ש הרמ"א בסי' ט"ז ס"ב עכ"ל הסמ"ע וז"ל הש"ך מהרש"ל כת' דהיינו דוקא דלית ליה אלא קרקע אבל היכא דיש לו מטלטלים לכ"ע אין נותנים לו זמן אח"כ וכת' בת"ה היינו אם קבע לו זמן בתחלת הלוא' אבל כשהי' תביע' ביניהם וקבע לו זמן לפרוע אמרינן אשתמוטי קא משתמיט ואם בא אח"כ לב"ד נותנים לו זמן ל' יום ודוקא שלא קיבל עליו בשבוע' או בחרם עכ"ל.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}