שולחן ערוך חושן משפט קצט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · קצט · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

יש מעות קונות כיצד היו לו מעות בידו בלא מנין ובלא משקל ואמר לחבירו מכור לי חפץ שלך במעות אלו שבידי ולקחם המוכר ולא דקדק לידע מנינם נקנה החפץ ללוקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו מפני שהוא דבר שאינו מצוי לא גזרו ביה רבנן:

הגה: ואפילו הלוקח ידע מנינם רק שאמר למוכר מכור לי באלו והמוכר לא דקדק במנינם יש אומרים דקנה (עיין בב"י):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

היו לו מעות בידו בלא מנין כו':    ל' זה כתב ג"כ הרמב"ם והטור ומשמע מזה דבעינן שגם הלוקח לא ידע מנינם מיהו מדמסיים הטור והמחבר וכתב ולא דקדק לידע מנינם ולא כתב ולא דקדקו לידע מנינם או הנ"ל וגם הוא לא דקדק משמע דהדבר תולה במוכר לחוד ומ"ש בתחלה הי' לו בידו מעות בלא מנין כו' כ"כ לאורחא דמילתא דמסתמא כשידע הלוקח כמה מעות בידו אז אומר להמוכר מכור לי חפץ שלך בסך מעות הללו שבידי וגם הב"י כתב די"ל כן גם לדעת הרמב"ם והטור הנ"ל ושכן כתבו תלמידי רשב"א בהדיא וכמ"ש גם מור"ם ז"ל כאן בהג"ה די"א כן עפ"ר:

מפני שהוא דבר שאינו מצוי כו':    פירוש דמכירה וקנין כזו במעו' שלא נודע מנינם אינו שכיח ובדבר שאינו שכיח לא גזרו לומר שמא יאמרו נשרפו חיטך בעלייה אשר"י:



באר היטב

קצות החושן

▲ חזור לראש