שולחן ערוך חושן משפט קפב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם הטעה השליח את הלוקח דינו כשאר כל אדם שהמכר קיים עד שתות וזכה המשלח ביתרון:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

דינו כשאר כל אדם כו':    וכ"כ הטור והמחבר לעיל ס"ס ק"ט בב"ד שמכרו ע"י שליח ע"ש אבל אם מכרו הב"ד בעצמן מנכסי הלוה כדי לפרוע למלוה פסק שם דגם אם נטע' הלוקח בכ"ש המקח בטל דגם הלוקח סמך אב"ד ולא שם לבו לחקור כמה הוא שוה משא"כ כשהלוקח או המוכר יש לו עסק עם שליח של ב"ד ועפ"ר ולא כמ"ש בע"ש ז"ל לעולם הוא אינו סומך במקחו על המוכר לו כו' כמו אם הב"ד הם המוכרים עכ"ל ולשיטתיה אזל דפסק כן בסימן ק"ט ס"ה וכרמב"ם דס"ל כן גם בב"ד שמכרו אבל הר' יונה והרא"ש פליגי בזה עליו וכמ"ש הטור בשמם בסי"ב והביא' מור"ם שם בהג"ה בס"ה וא"כ לא ה"ל לע"ש לתלות דין זה דקנה משליח בדין הקונה מב"ד דבקנה מב"ד רוב הפוסקים לא פסקו כן ובקנה מהשליח רוב הפוסקים ס"ל דאין הלוקח יכול לבטל המקח וכמ"ש ודו"ק:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ה) את הלוקח. הוא הדין למוכר אלא חדא מנייהו נקט ופשוט:
 

באר היטב

(ט) הלוקח:    וה"ה למוכר אלא חדא מינייהו נקט ופשוט וכ"כ הש"ך וע"ל סוף סימן ק"ט.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש