לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קעה נ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל הרוצה למכור קרקע ובאו שנים כל אחד מהם אומר אני אקח בדמים אלו ואין אחד מהם בעל המצר אם היה האחד מיושבי העיר והאחד משכני השדה שכן העיר קודם שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב ות"ח ת"ח קודם שכן וקרוב שכן קודם קדם א' מהן וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו הואיל ואין א' מהם בעל המצר:

הגה: י"א דלא מיקרי שכן אלא אם הוא חבירו הרגיל עמו אבל מה שדר אצלו אינו כלום (רבי ירוחם בשם התוס' בהכותב וטור בסי' רנ"ג וכ"כ הרא"ש שם) ויש מי שחולק (רש"י ותוס' בהמקבל):

מפרשים

 

אם הי' אחד מיושבי העיר כו':    ל' הגמ' והטור שכני העיר ושכני השדה כו' וזה משמע שהא' דר אצלו בעיר סמוך לו והשני יש לו שדות אצל זה המוכר אלא שאינו מצרן לזה השדה שמוכר עתה אלא אצל שדות אחרות ול' המיימוני והמחבר משמע שאפי' אינו דר אצלו בעיר סמוך ממש אלא דר עמו בעיר והשני אינו דר בעיר כלל ג"כ שכן העיר מיקרי:

קדם אחד מהן וקנה זכה כו':    הב"י וכ"מ כתבו בשם העיטור דת"ח מסלק להשכן וכ"כ הגהות וצ"ע למה השמיט דעתן בעל הש"ע:

אבל מה שדר אצלו אינו כלום:    וכ"כ הטור לקמן בסי' רנ"ג בסט"ו ז"ל כמה אנשים דרים זה אצל זה ואין להן שייכות ביחד אלא שכן ר"ל חבירו ורגיל עמו במשא ומתן:
 

(מח) ויש מי שחולק צ"ע דלא ראיתי מי שחולק ומה שנרשם בצדו רש"י פ' המקבל ליתא (ג"ז כתב בימי חורפו):
 

(פג) זכה:    כת' הסמ"ע דהב"י והכ"מ כתבו בשם העיטור דת"ח מסלק להשכן וכ"כ הגהות וצ"ע למה השמיט בעל הש"ע דעתן (ונרא' לי דעכשיו אין לנו דין ת"ח ומ"מ לכתחלה ימכור לת"ח אפילו בזה"ז) (ט"ז).

(פד) שדר:    וכ"כ הרמ"א בסי' רנ"ג סט"ו ע"ש.

(פה) שחולק:    צ"ע דלא ראיתי מי שחולק ומה שנרשם בצדו רש"י פרק המקבל ליתא. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש