שולחן ערוך חושן משפט קנב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · קנב · א

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

כל אלו שאמרו אין להם חזקה בניהם יש להם חזקה שאם אכל הבן ג' שנים וטוען שהבעלים מכרוה או נתנוה לו יש לו חזקה אבל אם טען שהוא ירושה לו מאביו שאכלה שני חזקה אין לו חזקה

( וכן בן הבן אם טוען שירשה מאבי אביו וכן עד עולם אבל אם טען בן הבן שירשה מאביו יש לו חזקה) [טור]

ואם הביא עדים שהודו הבעלים לאביו שמכרוה או נתנוה לו מעמידים השדה בידו (וי"א דאפילו לא הביא (עדים) רק שאמרו בפנינו הודה לאבינו שמכרה לו נאמנים במגו שהיו אומרים לקוחה בידינו) [טור] חוץ מבן הגזלן שאף ע"פ שהביא ראיה שהודו הבעלים לאביו שמכרו לו אינו ראיה כמו שנתבאר:

הגה: מיהו אם אומר בפני מנה לך אבי המעות והוא החזיק שלשה שנים נאמן במיגו שהיה יכול לומר ממך לקחתי (טור)

ובן בן הגזלן אפילו בא בטענת אביו יש לו חזקה אבל אם בא בטענת אבי אביו אין לו חזקה:

הגה: וי"א דאם בן בן הגזלן אומר בפני הודית שמכרת לאבי אבא הוה חזקה דכולי האי לא מטיל אימה בשביל בן בנו אבל אם בן הגזלן אמר בפני הודה שמכר לאבי לא מהני דמשום מורא הוצרך להודות גם בפניו (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

בניהם יש להן חזקה כו'. ואפי' בבן גזלן ואביו הגזלן עדיין חי ולא אמרינן דמשום יראת אביו הגזלן ירא למחות בבנו וכ"כ בד"מ ע"ש וע"ל בפרישה ס"ס קל"ד טעמו של דבר בהגהות מור"ם וכמ"ש שם בסמ"ע:

וטוען שהבעלים מכרוהו כו'. ז"ל הטור ואפילו אם מודה שבאה ליד אביו בתורת אומנות או אריסות או גזלנות אלא שטוען שקנאה אח"כ יש לו חזקה:

אבל אם טען שהיא ירושה לו מאביו כו' ואפילו אם אכלה וגם הבן אח"כ שני חזקה לא מהני משום דה"ל חזקה שאין עמה טענה:

שירשה מאביו יש לו חזק' משום דטוענין ליורש כל מאי דהוה אבוהון מצי למטען ואלו הי' אביו קיים היה נאמן לומר שקנאה כיון דלא הוה גזלן והחזיק בהג"ש או דר בו יום אחד ובנו העומד במקומו דר בו ג"ש וכדלעיל סי' קמ"ו ולזה כוון ג"כ המחבר במ"ש בסעיף זה ז"ל ובן בן הגזלן אפילו בא בטענת אביו יש לו חזקה אבל אם כו'. נמצא מ"ש מור"ם כאן מיותר הוא כיון שכתבו המחבר עצמו אחר זה ומור"ם אגב שיטפא כתב כאן משום דגם הטור כתב כן והמחבר נמשך אחר סדר לשון הרמב"ם דפי"ד מטוען דכתבו על הסדר מתחלה כתב כל דין בן גזלן אח"כ כתב דין בן בנו של גזלן (ועוד י"ל קמ"ל כאן דאף באומן וכיוצא בו הדין כן):

הג"ה וי"א דאפילו לא הביא עדים כו' ור"ל שאין לבניהן עדים ע"ז אלא שהן עצמן טוענין כן בפנינו הודו בו נאמנין במגו כו' ולאפוקי מ"ש המחבר לפני זה דצריכין עדים לזה והוא פי' רש"י ומור"ם כתב ל' הטור שהוא כפי' התוס':

בפני מנה לך אבי המעות נאמן במיגו נראה דהיינו דוקא לסברת הרא"ש הנ"ל שכ' מור"ם בהג"ה בסי' שלפני זה דאפי' גזלן אם ראו העדים נתינת המעות ולא מסר המוכר מודעא מכירתו מכיר'. דאלו להרמב"ם דס"ל דבגזלן א"צ למסור מודעא גם בזה דמנה לו המעות אין כאן חזקה אלא מחזיר לו הדמים ועפ"ר:

ובן בן הגזלן אפי' בא. כצ"ל ובן בבי"ת ולא וכן בכ"ף וכאשר כבר כתבתי לפני זה בסמוך ומ"ש אפי' בא ה"פ ל"מ אם בא בטענת עצמו שהמערער מכרו או נתנו לו שקנאה אלא אפילו אם בא בטענת אביו ג"כ קנאו:

בפני הודית שמכרת לאבי אבא. פי' לאחר שהיתה בידי הודית בפני שמכרתיהו לאבי אבא ובכה"ג בבן הגזלן לא מהני אף שהודה לפני הבן שלא בפני אביו הגזלן יש לומר שחשש שיוודע לאביו וכ"כ באשר"י בהדי' ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

(א) חוץ מבן הגזלן עיין בתשובת רמ"א סימן י"ב דף ל"ו ע"ב:



באר היטב

(א) בניהם:    ואפילו בבן גזלן ואביו עדיין חי לא אמרי' דמשום יראת אביו הגזלן ירא למחו' בבנו וכ"כ בד"מ ע"ש וע"ל סוף סימן קל"ד עכ"ל הסמ"ע (ורש"ל בתשובת סי' ל"ג תמה ע"ז כנה"ג).


(ב) מכרוה:    ז"ל הטור ואפי' אם מודה שבאה ליד אביו בתורת אומנות ואריסו' וגזלנות אלא שטוען שקנא' אח"כ יש לו חזקה. סמ"ע.


(ג) שאכלה:    ואפי' אם גם הבן אכלה אח"כ שני חזקה לא מהני משום דה"ל חזקה שאין עמה טענה. שם.


(ד) מאביו:    דטוענין ליורש כל מה דמצי אבוהון למטען ואילו היה אביו קיים היה נאמן לו' שקנאה כיון דלא היה גזלן והחזיק בה ג' שנים או דר בה יום א' ובנו העומד במקומו דר בה ג' שנים וכמ"ש בסי' קמ"ו ולזה כוון גם המחבר במ"ש ובן בן הגזלן אפי' בא כו' והרמ"א אגב שיטפ' כ' ג"כ כאן א"נ י"ל דקמ"ל דאף באומן וכיוצא בזה הדין כן. שם.


(ה) חוץ:    עיין בתשובת רמ"א סי' י"ב דף ל"ו ע"ב. ש"ך.


(ו) במגו:    נראה דהיינו דוקא לסברת הרא"ש שהביא הרמ"א בסוף סימן קנ"א בהג"ה דאפי' בגזלן אם ראו עדים נתינת המעות ולא מסר המוכר מודעא מכירתו מכירה דאילו להרמב"ם דס"ל דבגזלן א"צ למסור מודעא גם כאן אין לו חזקה אלא מחזיר לו הדמים. סמ"ע.


(ז) וכן:    והסמ"ע כ' דצ"ל ובן בבי"ת ולא וכן ור"ל ל"מ אם בא בטענת עצמו שהמערער מכרו או נתנו לו שקנאו אלא אפי' אם בא בטענת אביו ג"כ קנאו עכ"ל (ועיין בהריב"ש סי' רנ"ב. וה"ה חתן הגזלן היורשו א"נ. משפט צדק ח"א סי' ס"ט. ובבן שותף היאך דינו עיין בתשוב' מעשה חייא סי' ב'. כנה"ג וע"ש).


(ח) בפני:    פי' לאחר שהיתה בידי הודית בפני שמכרתהו לאבי אבי ובכה"ג בבן הגזלן לא מהני אף שהודה לפני הבן שלא בפני אביו הגזלן די"ל שחשש שיוודע לאביו וכ"כ בהרא"ש בהדיא. סמ"ע.



קצות החושן

(א) בפני מנה לך אבי המעות וכ' הסמ"ע דהיינו דוקא לסברת הרא"ש דאפי' גזלן אם ראו נתינת המעות ולא מסר המוכר מודעא מכירתו מכירה דאלו להרמב"ם דס"ל דבגזלן א"צ למסור מודעה גם בזה דמנה לו מעות אין כאן חזקה אלא מחזיר לו הדמים עכ"ל ונ"ל דלסברת הרמב"ם אפי' מעות אין לו כיון דאינו נאמן לו' בפני מנה לך אבי המעות אלא במגו דלקוח כיון דאינו טוען על גוף הקרקע אלא בדמיו ה"ל מגו להוציא וכמ"ש בש"ע סי' ק"נ סעיף ד' דאם יש לו מגו על הקרקע ותובע כדי דמיו אינו נאמן משום דהוי מגו להוציא ע"ש וכן פסק שם הסמ"ע וא"כ הא דנאמן לו' בפני מנה לך אבי המעות אינו אלא לדעת הרא"ש דהמקח קיים וא"כ טוען על גוף הקרקע ונאמן במגו דלקוח אבל לדעת הרמב"ם וש"ע בסי' קנ"א דקרקע אין לו גם מעות אין לו וכמ"ש. ובזה ניחא הא דהשמיט בש"ע האי דינא דטור בפני מנה לך ונהי דהש"ע ס"ל שאין המקח קיים אכתי נ"מ במעות וכמ"ש הסמ"ע להחזיר הדמים ולפמ"ש ניחא דאינו מחזיר הדמים משום דאינו נאמן במגו וכמ"ש. והטור שכ' משום דס"ל כרא"ש דבמקח קיים וכן הרמ"א דהביאו משום דס"ל בסי' קנ"א דהמקח קיים כל שלא מסר מודעא וה"ל טוען על גופה של קרקע:





▲ חזור לראש