שולחן ערוך חושן משפט קא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם יש מעות ללוה ותולה אותם בעכו"ם והמלוה חושש שהם שלו מחרימין על כל מי שיודע שיש לו ממון או מעות וי"א שאם הלוה אמוד אין שומעין לו וכופין אותו ליתן מעות:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

מחרימין על כל מי שיודע כו' עמ"ש בס"א סק"ב גם י"ל דבא לכתוב עליו דאם הוא אמוד דאין שומעין לו כו':
 

קצות החושן

(ה) אם יש ללוה מעות ע' בטור שכת' וז"ל ומיהו היכ' דאיכ' פסיד' ללו' אם יפרע מעות יכול לדחותו ליתן לו קרקע כיצד כו' והוא מדברי תוס' והרא"ש פ' מי שהי' נשוי וראוי לספק היכא דהתנ' ליתן לו מעות דוקא ואית ליה פסידא מי נימא דצריך ליתן לו דוקא מעות כיון דהתנ' וכל תנאי שבממון קיים אפי' אית ליה פסידא אמנם מהא דאמרינן שם פ' מי שהי' נשוי גבי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלו' ומת ראובן ובא בע"ח כו' ואי פקח שמעון מגבה להו קרקע והדר גבי ליה מיניה ומזה הוכיחו בתוס' דבמקום פסיד' מסלק ליה במה דבעי וכיון דמוכר סחור' הוי כאלו התנ' במזומנים דוקא וכמ"ש הריטב"א וכמ"ש בסק"ג א"כ ממילא נשמע דאפי' בהתנ' נמי מצי מסלק ליה במה דבעי היכא דאית ליה פסיד') (ויותר נרא' דודאי כל תנאי שבממון קיים אפי' במקום פסידא אלא דבמוכר סחור' נמי מצי מסלק ליה בסחור' גופה שקנה ועל זה לא הי' התנאי דהא הריטב"א מדמה לה לפועל ובפועל גופיה נמי מצי אמר טול מה שעשית עמי בשכרך וכמ"ש מוהר"מ מרוטנבורג וע' בסי של"ו ואע"ג דהיינו דוקא בחיטין ושעורין דהוי מידי דאכיל' היינו משום דפועל להחיות נפשו קא עביד מש"ה צריך ליתן לו מידי דאכיל' אבל במוכר סחור' לא קאי התנאי אלא דלא יסלק לו במידי אחריני אבל בסחור' גופ' מצי לסלק ליה ואם כן התם נמי מסלק בהך קרקע גופה שקנה וכן משמע מלשון הרמב"ם פי"א ממלו' שכ' ז"ל לפיכך אם הי' שמעון פקח נותן להם הקרקע שלקח משמעון וע"ש. ובזה מיושב מה דקשיא ליה להב"ח בדברי הרמב"ם דמשמע דוקא בהך קרקע גופ' שקנה ואילו בפרק שני דייני גזירות דף ק"י אמרינן ליגבינהו ארעא ליתמי וליהדר וליגבו מיניה משמע דאפי' קרקע אחרת במקום פסידא מצי מסלק ע"ש ולפמ"ש ניחא דודאי במקום פסיד' דינו דבע"ח בכל מילי אלא במוכר סחור' דהוה כאלו התנה ותנאי שבממון קיים אפי' במקום פסיד' לזה צריך לסלק בסחור' גופה מש"ה כ' הרמב"ם דמסלק ליה בקרקע שלקח וע' לשון הטור שכת' לפיכך אם פקח הוא יתן להם הקרקע ולשון הקרקע משמע הידוע דהיינו מה שלקח וכדברי הרמב"ם ודו"ק וממה שכתבו במקום פסידא יכול לסלקו בכל מה דבעי נרא' דהא דדינו דבע"ח בזוזי לאו דינא דאורייתא הוא אלא חכמים תיקנוהו ומש"ה במקום פסידא הם אמרו והם אמרו ודינא דאורייתא בע"ח בזיבורית אפי' היכא דאית ליה זוזי (דאי) דלא הוי דינא שישלם בע"ח בזוזי היכא דאית ליה זוזי מנא לן לחלק במקום פסידא וכן הא דאמרינן בע"ח מסלק במטבע שהלוה אם כסף כסף אם זהב זהב נמי אינו אלא מדבריהם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש