שולחן ערוך חושן משפט ע ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · ע · ו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שנמחק שטרו וכתבו לו ב"ד שטר אחר דינו כמלוה בשטר ואינו יכול לטעון פרעתי ויש מי שאומר דהוא הדין אם תבע את חבירו על פה ונתחייב לו בדין ולא היה בידו לפרעו וכתבו לו מעשה ב"ד אם טען אח"כ פרעתי אינו נאמן וגובה מהלקוחות מי שמכר שדהו באונס ומסר מודעא קודם לכן בענין שהמכר בטל המעות של האנס שביד המוכר יש להם דין מלוה על פה ואינו טורף ממשעבדי בכח שטר שבידו שאין לו דין שטר שלא ניתן ליכתב וגם נאמן לומר פרעתי (תשובת רשב"א) וה"ה לכל שטר שלא ניתן ליכתב. (ועיין לעיל סי' ס"א ס"ב):
מפרשים
וכתבו לו מעשה ב"ד כו': וזה עדיף מפסקו של דיינים שיש בו פלוגתא כמ"ש לעיל סי' ל"ט סעיף י' והטעם דפסק דין עומד לפרעו מיד מה שאין כן זה דידוע דלא הי' לו לפרעו ונתנו לו המעשה בית דין להיות בידו לראיה לאחר זמן ועיין מה שכתבתי בהגד"מ בזה ועמ"ש בסי' ע"ט סי"ב עוד מדין מעשה בית דין גם כתבתי שם ובסי' ל"ט ס"ט אימת אינו נאמן לומר פרעתי אחר שהודה בב"ד ואימת טורפין לקוחות אם הודה אף שאם היה טוען פרעתי היה נאמן:
ואינו טורף ממשעבדי בכח כו': בפרישה כתבתי דר"ל אם בא ב"ח של המוכר וטרפו מיד זה הלוקח אין ביד הלוקח לחזור ולטרוף ממשעבדי שקנה ומכר מוכר הראשון אחר שנמכר לזה אבל ודאי אין זה המוכר יכול להוציא השדה מיד הלוקח זה שלקחו ממנו באונס עד שיחזיר לו מעותיו שהרי מיירי שהוא ידוע שנתן לו דמים בעד השדה רק שקנאו באונס וק"ל ועפ"ר:
שלא ניתן לכתוב: ע"ש ברשב"א דקאי אשטר מכירה שנעשה ע"ת ויש במעות שנתן משום איסור ריבית (וכמ"ש לקמן סי' ר"ז ובי"ד סי' קס"א) דהמכירה בטלה שאין לו דין שטר:
(כג) וכתבו לו ב"ד שטר אחר. באופן שנתבאר לעיל סי' מ"א ע"ש:
(כד) דינו כמלוה בשטר. וגובה מהלקוחות:
(כה) וכתבו לו מעשה ב"ד כו' אינו נאמן כו' אפילו למ"ד לעיל סי' ל"ט דבפסק דין נאמן לומר פרעתי כ"כ הסמ"ע ולעיל סי' ל"ט השגתי עליו ע"ש.(כו) מי שמכר כו'. עד וגם נאמן לומר פרעתי כ"כ הטור ובב"י לא כתב על דין זה דבר רק כתב שהוא מפ' איזה נשך בעובדא דפרדיסא (ד' מ"ב) ובאמת לא הוזכר בש"ס שם שנאמן לומר פרעתי. ואדרבא משמע לכאור' בש"ס שם דלא מבעי' ליה אלא אי גבי ממשעבדי אבל מבני חרי פשיטא ליה דגבי ואינו נאמן לומר פרעתי רק התוספות שם כתבו דפשיטא ליה דנאמן לומר פרעתי וכן בתשו' רשב"א שהביא ב"י ס"ס זה משמע להדיא דנאמן לומר פרעתי אבל בבעה"ת ריש שער מ"ז כתב דמבני חרי מיהא גבי ואי טעין פרעתי אמר ליה שטרך בידי מחי בעי עכ"ל וכ"כ הריב"ש ר"ס שפ"ב ולפי מה דמדמו הבעה"ת והריב"ש התם האי דינא לשטר מוקדם וכדמשמע לכאור' בש"ס התם דדמי להדדי א"כ הא רוב הפוסקים וגם המחבר גופיה פסק לעיל סי' מ"ג סעיף ז' בשטר מוקדם דגובה מבני חרי וע"כ צ"ע לדינא:
(כז) שלא ניתן ליכתב כו'. עמ"ש בזה לקמן סי' ק"ו:
(כח) וה"ה לכל שטר כו'. עיין בתשובת רשב"א שבב"י ובע"ש מבואר הדמיון (עיין בתשובת מהרשד"ם ס"ס רמ"ט):
(טו) מעש': כתב הסמ"ע דזה עדיף מפס"ד שיש בו פלוגתא בסי' ל"ט ס"י והטעם דפס"ד עומד לפרעו מיד משא"כ זה דידוע דלא היה לו לפרוע ונתנו לו המעשה ב"ד להיות בידו לראיה לאחר זמן וע"ל בסי' ע"ט סי"ב (ועיין מ"ש בסי' ל"ט ס"ק י"ז וי"ח בשם הש"ך דהשיג על הסמ"ע בזה ע"ש).
(טז) בכח: ר"ל אם בא בע"ח של המוכר וטרפו מיד זה הלוקח אין ביד הלוקח לחזור ולטרוף ממשעבדי שקנה ומכר מוכר הראשון אחר שמכר לזה אבל ודאי אין מוכר הזה יכול להוציא השד' מהלוקח שלקחו באונס עד שיחזיר לו מעותיו דהא מיירי שידוע שנתן לו דמים בעד השדה. סמ"ע.
(יז) פרעתי: כ"כ התו' והרשב"א בתשוב' אבל בעה"ת והריב"ש מדמי האי דינא לשטר מוקדם א"כ הא רוב הפוסקים והמחבר גופיה בסי' מ"ג ס"ז פסקו דבשטר מוקדם גובה מבני חרי וע"כ צ"ע לדינא. עכ"ל הש"ך.
(יח) שטר: ע"ש ברשב"א דקאי אשטר מכיר' שנעשה ע"ת ויש בו משום איסור רבית דהמכירה בטלה שאין לו דין שטר וע"ל סי' ר"ז ובי"ד סי' קס"א עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרשד"ם סוף סימן רמ"ט.