שולחן ערוך חושן משפט כז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · כז · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

המקלל א' מישראל (ואפילו מקלל עצמו) (טור) בשם או בכינוי או באחד מהשמות שקורים העכו"ם להקב"ה, אם היה בעדים והתראה -- לוקה אחת משום "לא תקלל חרש". ואם היה דיין לוקה עוד אחרת משום "אלהים לא תקלל" וארור הוי לשון קללה.

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

המקלל אחד מישראל:    ילפינן לה מדכתיב לא תקלל חרש ופרט לך בחרש אע"פ שאינו שומע ואינו מצטער וכ"ש השומע ומצטער בקללתו דלוקין עליו רמב"ם פכ"ו דסנהדרין וטור ועד"ר:

ואפילו מקלל עצמו:    ילפינן לה מדכתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:

או בא' מהשמות שקורין העכו"ם:    דלא גרע מכינוי טור ועפ"ר:

אם היו בעדים והתראה כו':    ול"ת כיון דכל קללה נעשה בכעס ובריהטא והתורה הזהירה עליה יתחייב עלה אפילו בלא התראה קמ"ל:

לוקה עוד אחרת:    כ"כ הרמב"ם שם אבל הטור לא כ"כ בפירוש ומשמע לי דלא ס"ל הכי כמ"ש בדרישה מילתא בטעמא ע"ש:

וארור הוי לשון קללה:    פי' ואם אומר ארור הוא לה' או לשדי חייב מלקות דבלא שם וכינוי לא מתחייב גם בל' ארור ומ"ש דארור הוי לשון קללה היינו כשאררו בלשון קללה אבל ארור משמע ג"כ שאר ענייני' דהיינו שבועה ונידוי כל חד לפי משמעות הענין דקאי עליה טור ועפ"ר:



באר היטב

(א) לשון:    פי' אם אומר ארור הוא לה' או לשדי חייב מלקות דבלא שם וכינוי גם בלשון ארור לא מתחייב. סמ"ע.



קצות החושן

(א) ואם היה דיין. עיין בראנ"ח ח"א סימן קי"א כתב ז"ל וה"ה לממונה על הקהל אסור לקלל וע"ש:





▲ חזור לראש