שולחן ערוך הרב אורח חיים תרה
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן תרה | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א[עריכה]
נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר, ותרנגולת לנקבה, ואומרים עליו: זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך, זה השם החותך חיים לכל חי), ומחזירו סביב ראשו, ויאמר "בני אדם" כו', ועושין כן ג' פעמים.
וסומכין עליו ידיהם, דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד, דתיכף לסמיכה שחיטה. ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם, כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ. ואין לחוש לזה, כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח. אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה, לא יקח תורים ובני יונה, שהם ראויים למזבח, ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ:
סעיף ב[עריכה]
ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיהו א, יח). במה דברים אמורים? כשהלבנים מזומנים לפניו, אז יבחר בהם מבאחרים. אבל אם אינם מזומנים לפניו – לא יחזר אחריהם בדווקא, משום שזהו כעין דרכי האמורי, שדרכם לחזר אחר תרנגולים לבנים להקריבן לעבודה זרה, וכתיב: "ובחקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג):
סעיף ג[עריכה]
יש נוהגין לפטור כמה זכרים בתרנגול אחד וכמה נקבות בתרנגולת אחת; לפיכך אין לוקחין למעוברת אלא תרנגול אחד ותרנגולת אחת, דאם העובר זכר – הרי יש כאן תרנגול אחד, ואם העובר נקבה – די לה ולאמה בתרנגולת אחת. ויש נוהגין ליקח כפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו, לפיכך לוקחין למעוברת ג', שתי נקבות וזכר אחד:
סעיף ד[עריכה]
ונוהגין ליתן הכפרות לעניים. ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים, כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התרנגולים שלקחו לכפרה:
סעיף ה[עריכה]
ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות להרבות שם בצדקה, ומנהג יפה הוא. והצדקה שנותנים שם הוא פדיון הכפרות, ולכך ראוי לתת כפי ערך הכפרות שיש לו בביתו. ולא יאמר שום תחינה, רק מה שמיוסד מקדמונים, שהרי אין אומרים תחנון ביום זה:
סעיף ו[עריכה]
וזורקין הבני מעיים והכבד והכליות של הכפרות על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולים לקחת משם, לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה, כדי שירחמו עלינו מן השמים: