שולחן ערוך הרב אורח חיים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן כג | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


דיני ציצית בבית הקברות
ובו: ה' סעיפים
א | ב | ג | ד | ה

א[עריכה]

מותר ליכנס לבית הקברות והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהיו ציציותיו נגררים על הקברים, כדי שלא יהיה כלועג לרש, כלומר שהמתים הם רשים ופטורים מן המצות ואין יכולים לקיים אותן, ואנו מקיימין אותן:

ב[עריכה]

במה דברים אמורים שמותר ליכנס בציצית לבית הקברות? בציצית שמטיל במלבוש שלובש לצורך עצמו ולא כדי לקיים מצות ציצית, כגון שיש לו עוד טלית אחרת מצוייצת כמו שהיה המנהג בימי חכמי הגמרא, שהיה בכל בגדיהם ד' כנפות, שאי אפשר שיסיר כל בגדיו כשילך לבית הקברות. אבל בטליתות שאין מכוונים בהם למלבוש אלא כדי לקיים מצות ציצית בלבד, כגון אנו שאין אנו מכוונים בבגדים שיש להם ד' כנפות אלא לשם מצוה בלבד, אסור ליכנס בהם לבית הקברות אפילו אין הציציות נגררים על גבי הקברים, משום לועג לרש. במה דברים אמורים? כשהציציות מגולים ונראים, אז יש בהן משום לועג לרש; אבל אם הם מכוסים ואין נראים כלל, אין כאן לועג לרש:

ג[עריכה]

יש נוהגין לקשור ב' ציציות שבשני כנפות זה עם זה כשנכנסין לבית הקברות, כדי שתתבטל מצות ציצית שעליהם; אבל לא הועילו כלום בתקנתם, דאף על פי שקושרים זה עם זה לא נתבטל מצות ציצית על ידי זה, שהרי סופם לחזור ולהתיר אותם:

ד[עריכה]

הנכנס תוך ד' אמות של מת או תוך ד' אמות של קבר או תוך ד' אמות של בית הקברות, דינו כנכנס לתוך בית הקברות:

ה[עריכה]

במקום שנוהגין להסיר הציציות מטלית של מת בבית שהוא מת שם קודם שמוציאין אותו, אסורים הכתפים שנושאים אותו להתלבש בציצית משום לועג לרש, אלא אם כן ציציותיהם מכוסים: