שולחן ערוך אורח חיים תרצו ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרצו · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם חל פורים במוצאי שבת והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה טולא יצא משם עד שיתפלל תפלת ערבית וישמע קריאת מגילה ולמחרת לא יצא טזמפתח ביתו:
מפרשים
(י) לא יצא משם: נ"ל דבמקום הרוקח היו אוכלין סעוד' שלישית קודם מנחה אבל לדידן צריך לילך לביתו לאכול סעודה שלישית ואיתא במהרי"ל כשהיה אבל באמצע השנה הלך במ"ש לבה"כ ועמד בפתח בה"כ עד שאמר ברכו ואח"כ חזר לביתו עכ"ל ש"מ שמותר לילך לבה"כ כ"ש בפורים די"א דאין אבילו' נוהג כ' הלבוש א"א צידוק הדין אלא לחכם בפניו (בניו) [אחר] שדורשין עליו אומרים קדיש:
(טו) לא יצא משם וכו': דין זה כתבו הרוקח ובמקומו היו אוכלין סעודה שלישית קודם מנחה לכן קאמר דבבואו להתפלל מנחה לא יצא משם אבל לדידן צריך לילך לביתו אחר מנחה לאכול סעודה שלישית ובלילה יתפלל מעריב ויקרא המגילה בביתו אם יש לו מנין וא"ל ילך לבהכנ"ס בעוד יום ויהיה שם לתפלה וקריאת המגילה:
(טז) מפתח ביתו: ורק לשמוע מקרא מגילה אם אין לו מנין בביתו וכנ"ל. והנה המחבר שהעתיק דברי הרוקח אזיל לשיטתו בס"ד דאבילות נוהג בפורים אבל כבר כתב הרמ"א לעיל דאנן נוהגין כהפוסקים דאין אבילות נוהג בפורים. ולפ"ז אפילו אם יש לו מנין בביתו הולך לבהכ"נ לשמוע מקרא מגילה בצבור [ולצאת מפתח ביתו לעניני רשות משמע מפמ"ג שיש להחמיר] וכ"ז ביום דימי משתה ושמחה כתיב אבל בלילה אם יש לו מנין יתפלל ויקרא המגילה בביתו ואם אין לו מנין יתפלל בביתו וילך לשמוע מקרא מגילה בבהכ"נ ולבד הקריאה לא יצא מפתח ביתו. ועיין בדה"ח דביום ט"ו לא ילך מביתו לביהכ"נ אפי' להתפלל שחרית ומ"מ לענין חליצת מנעלים וישיבה ע"ג קרקע משמע מן הפוסקים דאפילו ביום ט"ו א"צ. כתב הלבוש א"א צידוק הדין ולא קדיש אלא לחכם בפניו אחר שדורשין עליו ואע"פ שא"א צ"ה אומרים קדיש: