שולחן ערוך אורח חיים תרפט ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרפט · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
*מקום שאין מניין, אם אחד יודע והאחרים אינם יודעים, אחד פוטר את כולם; ואם כולם יודעים, כל אחד קורא טולעצמו.
מפרשים
(י) קורא לעצמו: משמע דס"ל דאין היחיד מוציא חבירו אלא בי' וצ"ל דלא דמי לשופר דקריאת המגילה הוי כמו תפלה דבעינן י' אבל ברי"ו ני"ג משמע דאפי' יחיד מוציא חבירו במגילה אף על פי שהוא בקי ע"ש ח"ג וכ"כ האבודרהם וכ"כ הב"ח סוף סי' תר"צ בפשיטו' בשם מהרי"ל וא"כ עדיף שיקרא א' לכולן משום ברוב עם הדרת מלך כמ"ש סי' צ"ח סי"ד ובתשב"ץ כ' כל א' קורא לעצמו אם ירצו עכ"ל סי' ר"כ:
מקום – ס״ל כרב אשי ה׳ א׳ וס״ל דלעיכובא אלא דא״כ אין הלכה כר״א מהא דר״י דפ״ב וע׳ ס״ס תר״ץ. והוי זה כמ״ש בסוף ר״ה יחיד שלא בירך אין חבירו כו׳ וע״ש בר״ן וכ׳ שם ומיהו ה״מ בשיודע אבל בשאינו יודע חבירו מוציאו דהא שלשה דברים מוציא בירושלמי מן הכלל ק״ש ותפלה ובה״מ ואמרינן בברכות פ״ז שנים שאכלו כו׳ אבל אחד סופר כו׳:
(ו) לעצמו: והב"ח כתב בשם מהרי"ל בפשיטות דעדיף טפי שיקרא אחד לכולם וכן דעת המ"א משום ברוב עם הדרת מלך עיין שם.
(טו) לעצמו: דאין היחיד מוציא חבירו אלא בעשרה ולא דמי לשופר דקריאת המגילה הוי כמו תפלה דבעינן עשרה דוקא. והנה הפר"ח כתב דכ"ז הוא רק לענין לכתחלה אבל בדיעבד אם נתכוין לפטור חבירו יצאו אע"פ שכולם יודעים ובמ"א מצדד עוד דאפילו לכתחלה עדיף שיקרא אחד לכולן משום ברוב עם הדרת מלך אמנם בא"ר ובמטה יהודא דעתם כהשו"ע דכל אחד יקרא לעצמו וכן העתיק בדה"ח:
(*) מקום שאין מנין: דבמקום שיש מנין מחוייב לחזור אחר מנין כדלקמן בסימן תר"צ סי"ח: