לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תרסז א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

סוכה ונויה אסורים גם בשמיני ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים אסור גם בתשיעי שהוא ספק שמיני ואם חל שבת במוצאי יום טוב האחרון של חג נוהגים שלא להסתפק מנוי סוכה עד מוצאי שבת ויש מתירים:

הגה: ויש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן (כל בו). ואסור להכין ביום טוב לצורך ליל יום טוב ולכן אסור להעמיד השלחנות והספסלים בבית לצורך הלילה דהוי הכנה (הגהות מיימוני ומהרי"ל):

מפרשים

 

גם בשמיני. מטעם דאיתקצאי ב"ה של ח' דצריך לאכול שם אם ירצה לאכול עמ"ש בססי' תרס"ה אם נפלה הסוכ' או האתרוג נפסל לפני ח':

עד מ"ש ויש מתירין. דמאיזה טעם נאסר אי משום דשבת וי"ט הם קדושה א' הא קי"ל דהם ב' קדושות ואי משום הכנה מה הכנה יש כאן כן כתב הר"ן והרא"ש הביאם ב"י:
 

(א) גם בח':    דאלו מתרמי סעודת ב"ה בעי למיכל בגוה ומגו דאיתקצאי לב"ה וכו' [גמ'] וה"ה בח"ל בט' אסור מה"ט ודוקא מיני מאכל אבל קרמים וסדינים מוריד אותם להתנאות בביתו [מבי"ט ח"ג קס"ג] וצ"ע בסי' תרל"ח:

(ב) נוהגים שלא להסתפק:    משום דכיון דבי"ט אסור אם יסתפק בשבת מקרי הכנ' וצ"ע דבסי' תרס"ה גבי אתרוג סתם דלא שייך הכנה ע"ש ואפשר דלא בא להודיע אלא שנהגו כך ולא מדינ' שהרי גם התו' תמהו על המנהג:

(ג) אסור להעמיד:    ז"ל מהרי"ל אם נושא מהסוכ' טבל' המעריכי' על רגליה ומסירין מתי שירצה אסור להעריכ' בבית עוד על רגליה דהוי מכין מי"ט לחבירו אלא יניחנה בפרקונ' עד הליל' ואז יעריכנ' עכ"ל משמע דמותר להעמיד השלחנות בבית וכ"מ סי' תרס"ו ובהג"מ כתב אסו' להעמיד השלחנות והספסלים לסדרן לצורך הלילה כ"כ הגמ"נ משמע דוק' לסדרן אסור אבל להעמידן מות' מפני כבוד י"ט אבל שאר הכנות אסורים וכ"כ במנהגי' ה' פסח דאסו' להבי' יין מי"ט לחבירו וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת לי"ט משום הכנ' ועיין סי' תי"ו ס"ב:
 

(א) הכנה:    עמ"א שכתב דוקא לסדרן אסור אבל להעמידן מותר מפני כבוד י"ט אבל שאר הכנות אסורים וכ"כ במנהגים הלכות פסח דאסור להביא יין מי"ט לחבירו. וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת לי"ט משום הכנה. מ"א ע"ש.
 

(א) ונויה - היינו כשעיטרה במיני פירות שתלה בה לנוי ואם עיטרה בסדינין המצויירין נוהגין להורידן לבית מפני חשש גנבים או גשמים ועיין לעיל בסימן תרל"ח סוף ס"ב:

(ב) גם בשמיני - דאלו מתרמי סעודה בבין השמשות בעי למיכל בגוה ומגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא וה"ה בחו"ל אסור בתשיעי מה"ט:

(ג) עד מוצאי שבת - דכיון דביו"ט אסור אם יסתפק בשבת מקרי הכנה ואפשר דלא בא להודיע אלא שנהגו כך ולא מדינא שגם בתוספות תמהו על המנהג וגם לעיל בסי' תרס"ה סתם בדעה הראשונה להקל כהיש מתירין דכאן:

(ד) ויש מתירין - דמאיזה טעם נאסור אי משום דשבת ויו"ט הם כחדא הא קי"ל דשתי קדושות הן ואי משום הכנה מה הכנה יש כאן:

(ה) לצורך ליל יו"ט - של שמחת תורה דספק חול הוא ונמצא יו"ט מכין לחול ופרטי דין זה עיין לעיל בסימן תק"ג. ואסור להביא יין מיו"ט לחבירו ובשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל מותר להביא יין וכן מים מיו"ט לחבירו רק שצריך להביאו בעוד יום גדול (דלא מוכח מילתא דאפשר דצריך עדיין לצורך היום) וגם לא יביא כדרך שנושא בחול רק ישנה ומ"מ לצורך חול אין לנו ראיה להתיר די"ל דוקא לצורך מצוה מותר ולכן אין מציעין המטות משבת לחול [ח"א] ולכן אסור לחפש הס"ת משבת ליו"ט (דהיינו להעמיד הס"ת בפרשה שיקראו בה ביו"ט אסור בשבת עיו"ט) וכן מיו"ט לחבירו:

(ו) וכן אסור להעמיד וכו' - והסכימו האחרונים דדוקא לסדרן (דהיינו להניח הטבלא על הרגלים) אסור אבל להביאן מהסוכה לבית מותר ואם צריך אותם לצורך היום וכן אם צריך לסדר אותם שלא יהא נראה הבית כחורבה מותר לסדר אותם:
 

(*) סוכה וכו':    ר"ל עצי סוכה אסורים מלהנות הימנה דחל שם שמים עליהם ואפילו נפלה הסוכה וכדלעיל בסימן תרל"ח דאל"כ בלא"ה אסור משום סתירת אהל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש