שולחן ערוך אורח חיים תריז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תריז · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

עוברה אשהריחה (בופניה משתנים, אף על פי שלא אמרה "צריכה אני") (רבינו ירוחם נתיב כ"ז) -- לוחשין לה באזנה שיום הכיפורים הוא; גאם נתקררה דעתה בזכרון זה -- מוטב, ואם לאו -- דמאכילין אותה העד שתתישב דעתה.

מפרשים

מגן אברהם

(א) אף על פי שלא אמרה:    משמע דאם אמרה צריכה אני אף על פי שאין פניה משתנות וכ"מ ברי"ו שכתב תחלה סתם עוברה שהריחה ומיירי כשאמר' צריכ' אני דאל"כ מנא ידעינן שהריחה ובהכי מיירי ג"כ הטור ואח"כ כת' כשפניה משתנות נותנין לה דלא כהב"ח שעש' מחלוקת ובשאר כל אדם לא מהני אמרי' אא"כ נשתנה פניו כמ"ש ס"ג:


(ב) מאכילין אותה:    פי' שתוחבין כוש ברוטב ונותנין לתוך פיה ואם לא נתישב' דעתה נותנין לה רוטב ואם לאו נותנין לה המאכל עצמו [ב"י ב"ח ולבוש] ודוקא עוברה שלפעמים מתישבת דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמר הרופא אך פחות פחות מכשיעור כמ"ש סי' תרי"ח ס"ז [הרא"ש]:

באר היטב

(א) שלא אמרה:    ואם אמרה צריכה אני אע"פ שאין פניה משתנות. ובשאר כל אדם לא מהני אמירה אא"כ נשתנה פניו מ"א ע"ש עס"ג.


(ב) מאכילין:    פי' שתוחבין כוש ברוטב ונותנין לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב ואם לאו נותנין לה המאכל עצמו ב"י ב"ח לבוש. ודוקא עוברה לפעמים מתיישבא דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמ' הרופא אך פחות פחות מכשיעור כמה שכתוב בסימן תרי"ח סעיף ז'.


משנה ברורה

(א) שהריחה:    מאכל וידוע שאם אין נותנין לה מה שמתאוה היא וולדה מסוכנים ואין נ"מ בין בתחלת עיבורה ובין בסופה:


(ב) ופניה משתנים אע"פ וכו':    ובאין פניה משתנים אין מאכילין אותה אא"כ אמרה צריכה אני לאכול:


(ג) אם נתקררה דעתה וכו':    שלפעמים מתיישבת דעתה אחר שמזכירין לה שיום הזה יום הכפורים הוא שכל העולם מתענין בו:


(ד) מאכילין אותה:    פי' שתוחבין קיסם ברוטב (ר"ל איזה טיפות) ונותנים לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב פחות פחות מכשיעור כפי שיתבאר לקמן בסימן תרי"ח ואם גם בזה לא נתיישבה דעתה נותנין לה מן המאכל עצמו פחות פחות מכשיעור עד שתתיישב דעתה. ודוקא עוברה מדקדקין עמה בכל הנזכר לעיל משום שלפעמים מתיישבת דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמר הרופא וכן כשמאכילין אותו ע"פ עצמו כשאומר צריך אני ג"כ מאכילין אותו עד שיאמר די אך בכל זה מאכילין אותו פחות פחות מכשיעור וכפי שיתבאר לקמן סי' תרי"ח:


(ה) עד שתתיישב דעתה:    ואינה צריכה אומד הרופאים לזה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש