לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקפט ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המודר הנאה מחבירו, מותר לתקוע לו תקיעה של מצווה. ודווקא כשהוא תוקע מאליו להוציאו; אבל אם אמר לו המודר: "תקע והוציאני", אסור.

הגה: ואם אמר: "קונם תקיעותיו עלי", בכל עניין אסור (ר"ן).

מפרשים

 

(יב) המודר הנאה וכו' – כגון ראובן שהדיר על עצמו שלא יהנה משמעון, אפילו הכי מותר לשמעון לתקוע לו, דמצוות לאו ליהנות ניתנו, ואין תקיעות מצווה בכלל איסור הנאה שאסר על עצמו. מה שאין כן כשאסר תקיעותיו, אסר אפילו בזה שאינו הנאה.

(יג) מאליו – אפילו כשאומר: "מי שרוצה להוציאני ידי חובתי – יתקע" – שרי, דבכהאי גוונא לאו שליחותיה קעביד.

(יד) והוציאני אסור – דכיוון דבשליחותיה עביד, יש לו הנאה במאי דעביד שליחותיה. ובדיעבד יצא [פרי מגדים בשם הפרי חדש].

פירושים נוספים


▲ חזור לראש