לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקעח א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם, כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו. כיצד? היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבית האסורים - יש לו להתענות ולבקש רחמים בתעניתו. ולא יתענה בשבת ומועד וחנוכה ופורים וראש חדש.

מפרשים

 

(א) כך כל יחיד מתענה וכו' - שכיון שהתענית הוא מדרכי התשובה והכנעה כל יחיד ויחיד מחוייב לחפש בדרכיו בעת צרתו ולשוב אל ד' [מגיד משנה וכתב הפמ"ג דמשמע מלשון זה דיש עליו חיוב להתענות וכן מצדד הב"ח ע"ש]:

(ב) ולא יתענה וכו' - ואפילו קבל עליו ב' וה' של כל השנה ופגע בהם ימים אלו מפסיקין [מ"מ] ועיין לעיל סימן תקע"ב:

(ג) ור"ח - ועיו"כ [לבוש]:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש