שולחן ערוך אורח חיים תקעז א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה -- מתריעים ומבקשים רחמים.
ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניות -- אין גוזרין בו תענית על הצבור, שאין הצבור יכולים להתענות בכל יום, אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די. ואם היחידים רוצים להתענות רשאים הם בכך ובהתרעת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ובטובך הגדול רחם עליהם שאין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצאת מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך":
מפרשים
(א) ומונעים המחרישה: וה"ה אם מקלקלים ומפסידין בענין אחר:
(ב) נחפז: פי' שצריך להתענות רצופים שסכנתן בכל יום כגון עיר שהקיפו' עכו"ם וא"א לגזור תעני' בכל יום ולפי ענינם אין מקום לתעני' בה"ב לפיכך אין גוזרין תעני' כלל (ר"ן) עמ"ש סי' תקע"ה ס"ה:
(ג) היחידים רוצים להתענו': אפי' רצופים ולא חיישי' שמא יחלה ויצטרך לבריו' עיין רסי' תקע"א:
(ד) בענינו וכו': ובקראקא נוהגים שהש"ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים:
(א) המחרישה: וה"ה אם מקלקלים ומפסידין בענין אחר. מ"א.
(ב) בעננו: בקראקא נוהגים שהש"ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים ע' סימן קי"ז ס"ב.
(א) בכל מקום - פי' אפילו ארץ הרים שריבוי הגשמים הוא לטובתה מ"מ אם מטשטשים וכו' וכ"ש אם הוא ארץ מצולה שריבוי הגשמים הוא לקלקלה בודאי תמיד מתריעין על רוב הגשמים [טור]:
(ב) ומונעים המחרישה - וה"ה אם מקלקלים ומפסידים בענין אחר [מ"א]:
(ג) מתריעים וכו' - מדסתם משמע דדעתו שיתנהג בזה כסדר כסדר תענית המבואר בסימן תקע"ה ועיין בב"י:
(ד) נחפז - פי' שצריך להתענות רצופות מפני שסכנתו בכל יום כגון עיר שהקיפוה עכו"ם וכה"ג ולפי ענינם אין מקום לתענית בה"ב ובכל יום א"א לגזור תענית על הצבור לפיכך אין גוזרין תענית כלל:
(ה) היחידים רוצים להתענות - אפילו רצופים ולא חיישינן שמא יחלה ויצטרך לבריות [מ"א]:
(ו) בעננו - הנה בד"מ משמע שראוי לומר עננו אחר התפלה בדרך א"ב כמו שאומרים בעשי"ת ולא ראיתי נוהגין כן אלא המנהג במדינותינו שהש"ץ אומר ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים [מפ"מ ומ"א]: