שולחן ערוך אורח חיים תקמג ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקמג · ג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מותר ליתן לנכרי מלאכה בקיבולת או בשכיר יום שיעשנה אחר המועד ובלבד שלא ימדוד וישקול וימנה כדרך שעושה בחול:
- הגה: ואף אם יעשה הנכרי אחר כך מלאכה שרי הואיל והתנה עמו לעשותה אחר המועד (מרדכי ריש פרק מי שהפך ובית יוסף ורבינו ירוחם):
מפרשים
מגן אברהם
(ד) שיעשנה: פי' שיאמר לו בהדיא שיעשנה אחר המועד עב"י וה"ה דלישראל שרי ליתן:
(ה) וימנה: וא"כ כשנותן כליו לכובס אסור למנות:
(ו) שרי: פי' א"צ למחות בידו ע' ריש סי' רמ"ח:
באר היטב
(ד) אחר: פירוש שיאמר לו בהדי' שיעשנה אחר המועד. וה"ה דלישראל שרי ליתן. מ"א.
(ה) וימנה: ואם כן כשנותן כליו לכובס אסור למנות מ"א. ועיין בבאר הטיב אשר לפני שהניח בצ"ע ממ"ש בסי' תקנ"א סס"ג דאוסר רמ"א שם ליתן לכובס עד אחר ט"ב וכתב מ"א אפי' אומר לכבס אחר תשעה באב עכ"ל דלא דק דהתם שלא יסיחו דעתן מן האבילות.
(ו) שרי: פי' א"צ למחות בידו עיין סי' רמ"ח.
משנה ברורה
(ז) מותר ליתן לנכרי וכו' - וה"ה דלישראל שרי ליתן ונקט נכרי דלא נימא נימא דנכרי בודאי לא יקיים ויעשה במועד:
(ח) שיעשנה וכו' - פי' שיאמר לו בהדיא שיעשנה אחר המועד:
(ט) וישקול - כגון שנותן מטוה לאריגת בגד לא ישקול אותם:
(י) וימנה - וא"כ כשנותן כליו לכובס עכו"מ לכבס אחר המועד לא ימנה אותם ונראה דבשביל זה נהגו העולם שלא ליתן לכובס עכו"מ בחוה"מ כלל מפני שאסור למנותו ובלא מנין אינו מאמינו. ובדגול מרבבה כתב דכלי פשתן מותר ליתן לו שיכבס אחר המועד ואף למנותם ומא"ר בסימן תקל"ד ס"ב משמע שאין מחלק בזה. ובשעת הדחק יש לסמוך להקל:
(יא) שרי - פירוש א"צ למחות בידו:
ביאור הלכה
(*) שיעשנה אחר המועד: עיין במ"ב פירוש שיאמר וכו'. והוא מהמ"א וכונתו שיתנה עמו שלא יעשנה במועד וכן מוכח ממחצית השקל והוא לאפוקי מדעת הא"ר שסובר שא"צ לומר לו בפירוש שלא יעשה במועד אלא במה שמדבר עמו שיעשה אחר המועד סגי. ופשטיות דברי הרמ"א שכתב הואיל והתנה עמו וכו' משמע ג"כ כהמ"א. ומה שמחלק בזה ממה שאמרו פוסק עמו לשבות דהכא קיל טפי המעיין בריטב"א יראה הסברא להיפך [ונהי דסמכינן על הפוסקים דמשוה ענינינו לענין דפוסק ושלא כהריטב"א עכ"פ שלא להקל יותר משם] גם מה דמשמע מניה שהלבוש כתב שני דיעות בענין זה לענ"ד לא ירד הלבוש לזה רק עקרו בא להביא דעת המקילין דכיון שהתנה שלא יעשה אף אם עושה ל"ל בה וכתב בשם י"א דכן הוא בנ"י בשם י"א ובאמת לא ברירא כ"כ דהריטב"א פליג ע"ז עיי"ש: