שולחן ערוך אורח חיים תעד א
שולחן ערוך אורח חיים · תעד · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שותה כוס שני ואין מברך עליו אלא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על בכוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון ואין מברכין על הגפן גכי אם אחר כוס רביעי.
מפרשים
והמנהג בין האשכנזים כו'. אמת שזה דעת רב שרירא ורב האי בטור וצ"ע באמת הא זה סותר את זה דאם מברך בפ"הג על כל כוס ע"כ קי"ל דאגדה והלל הוי הפסק כדעת ר"י רסי' תע"ג ומדלא צריך ברכה אחרונה אחר הכוסות הראשונות ש"מ דשייכים הם לסעוד' והגדה לא הוי הפסק כרשב"ם. ופשוט שמטעם זה באמת כתב הטור וא"א הסכים לדבריהם בברכה אחרונה שאין לברך אלא אחר אחרון. עכ"ל. משמע אבל לא בראשונה לענין בפ"הג על כל כוס מטעם שזכרתי ונ"ל טעם הגאונים דודאי לא הוי הפסק ואפ"ה צריך בפ"הג לכל א' כיון דחכמים תקנו ד' כוסות הוי כמתנה בפי' בשעת ברכה שאין בדעתו לשתות מחמת ברכה זו אלא כוס זה כיון שצריך לכוס אחר חייב לברך עליו כנ"ל אלא ק"ל אמאי כ' לעיל שלא יאכל בטיבול ראשון רק פחות מכזית ורמ"א לא כתב ע"ז כלום משמע דהכי נוהגים הא אפי' אם יאכל כזית לא יצטרך לברכה אחרונה כיון דלא הוי הגדה הפסק וי"ל דמ"מ עדיף טפי לצאת ידי ר"י והא דלא קי"ל כוותיה בברכה אחרונה היינו להקל בספק ברכות:
(א) על כל כוס וכוס: אף על גב דהגדה לא הוי הפסק כמ"ש סו"ס קע"ח מ"מ כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפ"ע מברכין על כל אחד ואחד וכ"פ ביש"ש פ"ו דחולין סי' י':
(א) לא ברכה - ואף על גב דארבעה כוסות שתקנו רבנן, כל אחד מצוה בפני עצמה היא, מכל מקום כיון דליכא היסח הדעת משתיה, שהרי כשבירך על כוס ראשון, היה יודע שישתה עוד כוס, הלכך לא בעי לברוכי על כל כסא וכסא:
(ב) ועל כוס - והכוס רביעי נפטר בברכה של כוס שלישי:
(ג) כי אם - ואף על גב שברכת המזון הוא גמר וסילוק וחשיב כהפסק גמור לעניין ברכה ראשונה של כוס ג' מכל מקום לעניין ברכה אחרונה לא מפסיד מידי שאין היסח הדעת מחייב לברך תיכף ברכה אחרונה ויכול להמתין עד שישתה כל הכוסות ואז יפטר את כל הד' כוסות ביחד:
(ד) על כל כוס - דמשהתחיל בהגדה ולהכי הוי לאצרוכי ברכה בכוס שני ואפילו נימא דזה אינו מפסיק לעניין ברכה (וכההיא דסימן קע"ח ס"ו) מכל מקום כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפני עצמו יש לברך על כוס ברכה בפני עצמה.
(ה) אבל ברכה אחרונה - דאין היסח הדעת קובע ברכה לאחריו וכנ"ל: