שולחן ערוך אורח חיים תנט ו

אם העיסה רכה לא יוסיף בה קמח אלא עושה עיסה קטנה מגיבול קשה ויערבנה עם העיסה הרכה:

הגה: וירחיק המצות מהקמח כי הקמח הנדבק בהן בא אחר כך בתבשיל ומתחמץ (מרדכי ריש פרק אלו עוברין):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

לא יוסיף בה קמח. לפי שאותה הוספה אינה נילושה יפה ונשאר מעט בעין תוך העיס' ומשמע מת"ה שם דבדיעבד אין לאסור:

(טז) לא יוסיף בה קמח: שאותו הקמח אינו נילוש יפה ואחר אפיה עודנו בעין ושמא לא נאפה אותו קמח יפה ויש לחוש שמא יפול במרק בקערה ויתחמץ ואם היה אפשר בלא שהיי' העיסה עושה גיבול קשה וכו' עכ"ל ת"ה ונ"ל דוקא כשיש אדם אחר שיכול ללוש עיסה קשה אבל אדם א' אסור ללוש שתיהן כא' שא"א ללוש שתי עיסות כא' ולהתעסק בהן יפה ומשמע מדבריו שאם א"א לעשות עוד עיסה קשה אין איסור להוסיף קמח רק ישמור המצות שלא ליתן אותם לדבר לח ואי משום שלועסו אין מתחמץ תכף וכ"מ רסי' תס"ו ועוד דהא הקמח נקלה באור כמ"ש סי' תס"ג ס"ג וגם במהרי"ל בשם מהר"ש מתיר לכתחילה אבל מהרי"ו בסי' ת"ל כתב וז"ל ואין להוסיף קמח משום דאינו נילוש עם הראשון ונמצא מפסיק בין העיסה מפי מהר"י ז"ל עכ"ל משמע דס"ל דאין העיסה נאפת יפה מפני הפסקת הקמח עיין סוף סי' ת"ס:

אחר כל עיסה ועיסה ידיח ידיו ויחזור וידיח הספל וינגבו במפה אח"כ לש מיד בלי הפסק ואם א"א להדיח הספל ימלאנו מים צוננין על כל גדותיו (מהרי"ל) והמנהג הנכון להיות לו ב' ספלים להחליף בין עיסה לעיסה (של"ה) וכן אותו שנתן הקמח ואותן שתקנו המצות ידיחו ידיה' ויבער הפירורין מעל השלחן אחר כל עיסה ואחר גמר הלישה יכבדו המקום:

באר היטב

עריכה

(כב) קמח: ואם עבר והוסיף בה קמח מותר לאכלו כך רק שלא ישימם לתוך דבר לח ואי משום שלעסו אין מתחמץ תיכף עיין ריש סימן תס"ו הסכמת אחרונים ובדיעבד אף ששמו לתוך התבשיל יש להתיר דאין זה אלא חששא בעלמא. א"ז וח"י ואחרונים.

(כג) קשה: ודוקא ע"י אדם אחר דאדם א' א"א ללוש ב' עיסות ולהתעסק בהם יפה מ"א. אחר כל עיסה יבער הפירורין מעל השלחן ואחר גמר הלישה יכבדו המקום (אחר כל עיסה ידיח ידיו והספל שלשין בה וכשא"א יתן לתוכו מים צוננין על כל גדותיו. מהרי"ל).

(כד) מהקמח: לכן אותו המודד קמח לא יקרב אל העיסות עד שינקה מלבושיו מקמח וידיח ידיו תחלה.

משנה ברורה

עריכה

(מב) לא יוסיף בה קמח - לפי שאותו הוספה אינה נילושה יפה ונשאר מעט בעין תוך העיסה ושמא לא נאפה אותו קמח יפה ויש לחוש שמא יפול במרק בקערה ויתחמץ:

(מג) אלא עושה - כתבו האחרונים דאדם אחר יעשה העיסה הקשה דהוא בעצמו אי אפשר לו ללוש שתי עיסות כאחת ולהתעסק בהן יפה ולהניח העיסה הראשונה בלי עסק אין נכון לכתחלה אפילו רגע אחד וכדלעיל בס"ב ומ"מ בדיעבד אם עבר ועשה אדם אחד אין לאסור [א"ר]:

(מד) ויערבנה וכו' - ואם אי אפשר לו לעשות עוד עיסה קשה אין איסור להוסיף קמח בעיסה הרכה רק יזהר שלא יתן אותן המצות בדבר לח [אחרונים] ומ"מ בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל הסכימו האחרונים להתיר שהרי אין ידוע בודאי שנשאר בעיסה קמח בעין ואף אם נשאר אפשר נאפה ונקלה יפה. כתבו האחרונים שצריך ליזהר לבער הפירורין מעל השולחן אחר כל עיסה:

(מה) מהקמח - לכן אותו המודד קמח לא יקרב אל העיסות עד שינקה מלבושיו מן הקמח וידיח ידיו תחלה. וכן צריך ליזהר שהמודד הקמח לא יתן מים לתוך העריבה כי מתדבק רטיבת המים על ידיו וכן הנותן מים לא יהיה מודד הקמח אלא כל אחד יהיה על משמרתו:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}