שולחן ערוך אורח חיים תנב ה

אין מגעילין בחמי טבריה אפילו כלים שדינם ככלי שני מפני שאינה תולדות האור וכבולעו כך פולטו מה בולעו על ידי תולדות האור אף פולטו על ידי תולדות האור:

הגה: ומיהו אם נשתמש בו רק במי טבריה מגעילו בהן (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואין מגעילין בשום משקה רק במים מיהו בדיעבד מהני הגעלה בכל משקה (בית יוסף בשם אורחות חיים). אם הגעיל הרבה כלים ביורה עד שמרוב פליטת הכלים נעשו המים כציר אין להגעיל עוד באותן המים (ר"ן פרק כל הבשר):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(י) בשום משקה: וה"ה במים המעורבים עם אפר שקורין לוי"ג בל"א ב"י:

באר היטב

עריכה

(יז) משקה: וה"ה במים עם אפר שקורין בלשון אשכנ"ז לוי"ג כ"כ הב"י ופר"ח י"ד סי' צ"ה ס"ק י"ט וע"כ אותו ההגעלה שעושין בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי"ג לא מקרי הגעלה שפיר ובפרט שעושין אותה כשהן מלולכלים ע"כ צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היורה שינקה אותם היטב ועם מים לבד ח"י. ובבאר היטב אשר לפני ציין על רק במים וכתב עליו המעורבים עם אפר שקורין לוי"ג ע"ש משמע מלשונו דעיקר ההגעל' הוא במי לוי"ג ולא דק.

(יח) להגעיל עוד: ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ"ע ח"י. וכתב באו"ה שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים.

משנה ברורה

עריכה

(כד) מגעילו בהן: או בחמי האור:

(כה) בשום משקה: דאין טבען להפליט את הבלוע:

(כו) מיהו בדיעבד: משום דיש חולקין דגם משקין מפליטין כמו מים וסמכינן עלייהו לענין דיעבד וכתבו הפוסקים דה"ה מים המעורבים באפר שקורין לוי"ג או מה שנוהגין הצורפין שמרתיחין הכלי ע"י שמרי יין או וויי"ן שטיי"ן מעורב במים אין להגעיל בהן לכתחלה רק במים לבד ובדיעבד מהני ההגעלה בהן ועיין בפמ"ג שדעתו דאם הוא קודם פסח יראה להגעילו פעם שני במים לבד אכן אם הגיע פסח מותר להשתמש לכתחלה בהגעלה זו:

(כז) אין להגעיל עוד: דשוב אין כח בהן להפליט הבלוע ואפשר דאפילו בדיעבד לא מהני הגעלה זו:

(כח) באותן מים: ואפילו הגעיל בהן כלים שאינן בני יומן הדין כן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}