שולחן ערוך אורח חיים תנב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תנב · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

יש ליזהר מלהגעיל כלי הבשר וכלי חלב ביחד אלא אם כן אחד מהם אינו בן יומו.

(וכל שכן כלי של איסור. על כן נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו):

מפרשים

מגן אברהם

(ז) יש ליזהר:    ולענין דיעבד עיין ביורה דעה סי' צ"ה ס"ג:


(ח) ביחד:    פי' שתוחב אותו בפעם א' ביורה ואין ס' ביורה נגד שום א' מהן:


(ט) שום כלי ב"י:    אפי' קודם שעה ה' משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני ליה הגעלה כ"ז שהוא ב"י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ"ט בנ"ט:

ואפילו שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מע"ל שלא יהיו ב"י ויהיו מנוגבין מן המים צוננין שמא יצטנו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות ולא ע"י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי (עיין ביורה דעה סי' צ"ב) ויזהר שישפוך מן הכלי שבישל בו המים ולא ישאב עם כלי אחר מהקדיר' ולערות עליהן להגעיל דזהו מקרי כ"ש (ועיין בט"ז ביורה דעה צ"ב שהאריך בזה) אכן אם שוה' את הכלי ששואב עמו תוך הקדיר' שמעלין המי' רתיחתן מקרי שפיר כ"ר (כל זה במהרי"ל) ומט"מ כ' להגעיל ג' ימי' קודם פסח וכל זה תלוי במנהג, כתוב בספר חסידים סי' תש"ל בעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל:

באר היטב

(יא) ביחד:    פירוש שתוחב אותן בפעם א' ביור' ואין ס' ביורה נגד שום א' מהן. ולענין דיעבד עיין ביורה דעה סימן צ"ה ס"ו. ועיין סי' תק"ט במ"א סעיף קטן י"א טעם לאותם הנוהגים שלא להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכ'.


(יב) ב"י:    או איכא ס' נגדו. וכל זה בשאר ימות השנה או בערב פסח קודם שעה ה' משא"כ אח"כ צריך ליזהר בכל א' מהן שלא יהא ב"י או ס' כמבואר.


(יג) איסור:    שצריך שיהא שאינו ב"י או במים ס' נגדו ואז מותר להגעיל אפי' הכלי של איסור תחלה.


(יד) שום כלי:    אפי' לבדו וקודם שעה ה' וגם יש ס' משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני ליה הגעלה כל זמן שהוא ב"י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ"ט בר נ"ט דהתיר' (וש"ך י"ד סי' צ"ה מקשה מדאמרי' שם קערה בשר שהודח' ביור' חולבת מותרת. ותירץ דהתם דיעבד ופר"ח דחה סברתו הלא הוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא אלא דמסיק דחומר' לכתחלה הוא לסברת פוסקים דל"מ נב"נ כי הטעמים מתערבים בפ"א במים). כתב המ"א אפי' שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעת לעת שלא יהיה ב"י ויהיו מנוגבין מן המים צוננין שמא יצטננו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות לא ע"י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי (עיין י"ד סימן צ"ה) ויזהר שישפוך מן הכלי שבישל בו המים ולא ישאוב עם כלי אחר מהקדירה ולערות עליהן להגעיל דזה מיקרי כלי שני אכן אם שוהה את הכלי ששואב עמו תוך הקדיר' שמעלין המים רתיחתן מיקרי שפיר כ"ר עיין ט"ז ביורה דעה סימן צ"ב עכ"ל בשם מהרי"ל. ועיין ח"י ועיין לעיל סימן תנ"א ס"ק מ"ג.


משנה ברורה

(יד) יש ליזהר:    ולדעת רמ"א ביו"ד סימן צ"ה ס"ג בהג"ה אפילו בדיעבד אסור:


(טו) מלהגעיל:    ואפילו קודם שעה חמישית כיון שהוא מטעם בשר וחלב:


(טז) ביחד:    פי' שתוחב אותם בפעם אחת ביורה והטעם דפליטת הבשר וחלב מתערבים ביחד ונבלעין בתוך הכלים ונאסרין:


(יז) אחד מהם וכו':    דבן יומו מותר שמקבל מאינו בן יומו רק טעם פגום ושאינו בן יומו ג"כ מותר שהטעם שבולע מבן יומו הוא נ"ט בר נ"ט דהתירא ולא חשיב טעם ויכול לעשות אחר הגעלה מכל אחד מה שירצה בשר או חלב:


(יח) אינו בן יומו:    וה"ה אפילו שניהם בני יומן אלא שיש ס' נגד כלי אחד מהם דאז פליטתו נתבטל והוי כמאן דליתא. וכ"ז בשאר ימות השנה ומשום איסור בשר וחלב או בערב פסח קודם שעה ה' משא"כ אח"כ צריך ליזהר בכל אחד שלא יהיה בן יומו או שיהיה ששים נגד כולם וכנ"ל בס"ק י"ג:


(יט) כלי של איסור:    פי' אף שמגעילה בעצמה יש ליזהר שלא יהיה בן יומו מעת שנשתמש בה האיסור או שיהיה במים ששים נגדו כדי שלא יאסר אם יחזור ויבלע את פליטתו:


(כ) שום כלי בן יומו:    ר"ל בין מבשר לחלב או מחמץ למצה ואפילו מגעילו לבדו וקודם שעה ה' ויש ס' משום גזירה שמא יגעיל כלי של איסור בפחות מששים דשם לא מהני ליה הגעלה כ"ז שהוא בן יומו שחוזר ובולע ממי הגעלה. ואפילו שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעל"ע שלא יהיו בני יומן ויהיו מנוגבין יפה מן המים הצוננים שמא יצטננו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות ולא ע"י זריקה באויר דזה לא חשיב עירוי ויזהר שישפוך עליהם מן הכלי שבישל בו המים אבל לא ישאוב עם כלי אחר מהקדרה ולערות עליהן להגעיל דזה מקרי כלי שני אם מגעיל בלא אבן מלובן אם לא ששוהה הכלי ששואב עמו תוך הקדירה עד שהמים מעלין רתיחה בקדרה קטנה אז מקרי שפיר כלי ראשון [מ"א בשם מהרי"ל] ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן תנ"א במשנה ברורה ס"ק קי"ד בשם מהרי"ו:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש