שולחן ערוך אורח חיים שעב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שתי חצרות שרוצים לערב יחד להתיר אף כלים ששבתו מבתים אין צריכות עירוב אחר אלא העירוב שעשו כבר יוליכנו אחד מבני החצר בשביל כולם ויתננו באחד מבתי חצר שניה ואם ירצה יוליך שם אפילו פת משלו וכולם מותרים.    הגה: והוא שעירבו בני חצירו עמו תחלה (תשובת הרא"ש סימן י"ו). או שאין צריכים לערב כמו שנתבאר סימן ש"ע (בית יוסף).

והוא שעירבו בני חצר השנייה לעצמה ואין בני חצר שניה צריכים פת אחר אלא העירוב שעשו כבר מתירן:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ג) חצירות שרוצי':    עיין ססי' שס"ה וסי' שפ"ז דמשמע שאם אין ביניה' חלון אף שנשתתפו במבוי אסורים לטלטל דרך חור וא"כ גם בחצירות ובתים שלנו הדין כן עיין סי' שע"ו:
 

משנה ברורה

(כ) יוליכנו אחד וכו':    דכיון שכבר עירבו יחד הרי הם כאיש אחד:

(כא) וכולם מותרים:    משום דשליחותייהו קעביד כיון שכבר עירבו ביחד:

(כב) תחלה:    דאל"כ הא בעת שהוליך פת שלו עדיין לא היה מעורב עמהם ואף שאח"כ עירבו יחד לא חל העירוב למפרע מיהו נראה דאם אחר שעירבו בני חצירו חזר וסמך בהדיא על אותו פת שהוליך קודם לעירובן ודאי מהני דהא קניית העירוב הוא בין השמשות ודי בזה דלא גרע מבני חבורה שסמכו על הפת שעל השולחן (כמ"ש סימן שס"ו סי"א) ואע"פ שאין עושים כלום וה"ה הכא נמי מהני אף בפת שלו דכיון שעירבו כבר הוי עתה שליח דכולהו כשחזר וסמך בהדיא על אותו פת בשביל כולם:

(כג) שאין צריכים לערב:    דהתם נמי אמרינן דכולהו כחד חשיבי ואחד מוליך הפת משלו וכולם מותרים:

(כד) סי' ש"ע:    סעיף ד' וה' ע"ש:

(כה) והוא שעירבו וכו':    ר"ל שגם בני החצר השניה עירבו מקודם לעצמם דאל"ה אינו מועיל מה שמוליכין העירוב אצלם דלא עדיפי מבני בחצר גופא שאסורים לטלטל בחצרן:

(כו) מתירן:    דעל ידו נתערבו בני חצר זו יחד וע"י הבאת הפת מחצר שאצלה נעשו מעורבין שתי החצרות יחד ומותרין גם הם לטלטל כלים ששבתו בבתיהם לחצר שאצלן וכתב בפרישה דצריכין להניח שתי העירובין ביחד:
 

ביאור הלכה

(*) ואין בני חצר השניה צריכים וכו':    דבית שמניחין בו עירוב או שיתוף אינם צריכים לתת פת לעירוב כמ"ש סי' שס"ו [תו"ש והגר"א]:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש