שולחן ערוך אורח חיים שסא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

גג הסמוך לרשות הרבים בתוך י' טפחים ולמעלה מעשרה לחצר הואיל ורבים משתמשין בו הרי זה כרשות הרבים ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצירו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצירו איזהו סולם קבוע כל שקבעו שם בין לחול בין לשבת.

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

בתוך י'. ובני ר"ה משתמשי' שם והו' כר"ה ואסור להוציא שם מן הבית מהני סולם קבוע דגלי דעתיה דסלקי' לגג מן ר"ה ואיהו ניח' ליה לאשתמושי ביה אבל בסולם עראי אין כאן סילוק כיון דמסלק ליה לסולם:


 

מגן אברהם

(א) ולמעלה מי':    דאלו כולו אינו גבוה י' לא מהני סולם דהוין ר"ה כמ"ש סי' שמ"ה ס"י וסט"ו ואם תוכו י' אף על פי שמצד החצר אין בו י' א"צ סולם (עיי' ת"ש) (ב"י הג"א מ"מ):

(ב) משתמשין בו:    שמניחין כובעים וכלים קטנים עליהם:

(ג) כולם קבוע:    דבזה סלקיה לגג מן רה"ר:
 

באר היטב

(א) מעשרה:    ואם תוכו יו"ד אע"פ שמצד החצר אין בו יו"ד אין צריך סולם. ב"י.

(ב) סולם:    דגלי דעתיה דסלקיה לגג מן ר"ה בסולם קבוע.
 

משנה ברורה

(א) בתוך עשרה טפחים - דהיינו שלצד ר"ה אינו גבוה י"ט ולצד החצר הוא גבוה י"ט דאלו לא היה גבוה י"ט אף לצד החצר לא היה מהני סולם כלל דהוי ר"ה גמור כשרבים מכתפים עליו וכשאין מכתפים עליו הוי עכ"פ כרמלית אבל השתא כיון דמצד החצר הוא גבוה י"ט יש על הגג תורת רה"י ומותר להשתמש עליו כשיש לו סולם קבוע לעלות בו מחצרו לגגו דבזה גלי דעתו דמסלק לגגו מן בני ר"ה ואין שייך רק לו ואם מצד ר"ה גבוה י"ט א"צ סולם. ואם הגג נמוך פחות מעשרה טפחים מכל צד ובתוכו עמוק י"ט כגון שחקק הקרקע בתוכו והשלימו לי"ט דעת המ"א דא"צ סולם דאין שם כרמלית עליו כלל דהוא רה"י גמור ורבים מאחרונים חולקין עליו ודעתם דמדרבנן שם כרמלית ע"ג מלמעלה כיון שהוא נמוך מי"ט מכל צד וצריך סולם להתירו ובפרט כשרבים מכתפין עליו אפשר דהוא ר"ה גמור עי"ז ואפילו סולם לא מהני להתירו:

(ב) משתמשין בו - שמניחין כובעים וכלים קטנים על הגג:

(ג) הרי זה כר"ה - לאו כר"ה ממש דאי הכי לא היה מהני סולם אלא ר"ל כעין ר"ה:

(ד) מחצירו - אבל בגג מותר לטלטל בכולו:

(ה) כל שקבעו שם וכו' - היינו שעומד שם הסולם תמיד אבל אם לפעמים מסלק ליה הרי הוא כמאן דליתא:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש